מדינת ישראל נ' מנסור(עציר)

בפני

כב' השופט בני שגיא

גזר דין

כללי

1.הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, בכתב אישום מתוקן המונה 6 אישומים, ב-6 עבירות של סחר בסם מסוכן (קוקאין). ההסכמה אשר גובשה בין הצדדים כללה הסכמה לעריכת תסקיר, וכן לתיקונים מסויימים בכתב האישום, אולם לא כללה הסכמה עונשית, ובעניין זה – טען כל צד על פי טעמו.

כמפורט בחלקו הכללי של כתב האישום, נהג הנאשם לסחור בסם מסוכן מסוג קוקאין, באופן שקיבל "הזמנות" לטלפון הסלולרי שבבעלותו, ולאחר מכן דאג לספק את הסם בעצמו או באמצעות שליחים, שהיו מגיעים למקום הימצאותם של המזמינים, ומסרו להם את הסמים תמורת סכומי כסף שנעו בין 300 ל-400 ₪ למנה.

על פי עובדות האישום הראשון, במשך כחצי שנה לערך, עובר ליום 6.9.11, במספר מועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, מכר הנאשם לאייל ברוד, סם מסוכן מסוג קוקאין, בתמורה לסך של 300 ₪ עבור כל מנה; על פי עובדות האישום השני, בין החודשים מאי לספטמבר 2011, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, מכר הנאשם ליובל גבאי, מנה של סם מסוכן מסוג קוקאין, בתמורה לסך של 400 ₪; על פי עובדות האישום השלישי, במשך כחצי שנה לערך, עובר לחודש ספטמבר 2011, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, מכר הנאשם לפיליפ אוזן, מנה של סם מסוכן מסוג קוקאין, בתמורה לסך של 400 ₪; על פי עובדות האישום הרביעי, במשך כחצי שנה לערך, עובר לחודש ספטמבר 2011, במספר מועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, מכר הנאשם למיטל מאור, סם מסוכן מסוג קוקאין, בתמורה לסך של 300 ₪ או 400 ₪ עבור כל מנה; על פי עובדות האישום החמישי, במשך כחצי שנה לערך, עובר ליום 10.9.11, במספר מועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, מכר הנאשם לרומן ישראילוב, סם מסוכן מסוג קוקאין, בתמורה לסך של 300 ₪ עבור כל מנה. על פי עובדות האישום השישי, במשך כחצי שנה לערך, עובר לחודש ספטמבר 2011, במספר מועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, מכר הנאשם לכריסטינה סחנביץ', סם מסוכן מסוג קוקאין, בתמורה לסך של 400 ₪ עבור כל מנה.

על יסוד העובדות המתוארות לעיל הורשע הנאשם ב-6 עבירות של סחר בסם מסוכן, כאשר 4 מתוכן (אישומים 1,4-6) משקפות מספר עסקאות שביצע.

עתירת התביעה

2.התובע, עו"ד אבי שגב, טען כי יש להשית על הנאשם עונש מאסר ממושך ורכיבי ענישה נוספים. התובע מיקד עתירתו בנתונים הבאים: חומרת העבירות; היקף העסקאות; ריבוי לקוחותיו של הנאשם; עברו הפלילי הכולל מגוון הרשעות, לרבות הרשעה בעבירת סחר בסם.

עתירת ההגנה

3.הסנגורים, עו"ד שאדי כבהא ועו"ד שי טובים, ביקשו להסתפק בענישה מתונה, אשר תיתן ביטוי לנתונים הבאים: הודאת הנאשם; נטילת האחריות; החסכון בזמן ציבורי; גילו הצעיר; הרקע לביצוע העבירות (קושי כלכלי וקריסת עסקו של הנאשם); העובדה כי הנאשם לא הוגדר כיעד, וממילא לא נתפס בעיני משטרת ישראל כדמות מרכזית בעסקי הסמים וכמחולל פשיעה; כמויות הסם הקטנות שנרכשו; הרצון לעודד את הנאשם במאמצי שיקומו. הסניגורים הדגישו כי יש לראות את כתב האישום כמשקף את כל פעילותו העבריינית של הנאשם, כך שאין המדובר במי שמכר סם לכל דיכפין, אלא במי שמכר סם אך ורק לאותם 6 לקוחות המפורטים בכתב האישום.

4.הנאשם בדברו האחרון הביע חרטה על מעשיו וביקש את התחשבות בית המשפט.

תסקירי שירות המבחן

מעיון בתסקיר שירות המבחן עולה כי מדובר בנאשם בן 25, רווק, תושב יפו, אשר היה אמור להינשא בחודש אפריל 2012. הנאשם הסביר כי ביצע את העבירות על רקע קריסתה הכלכלית של מסעדה שפתח, וחובות שצבר (גם לשוק האפור). שירות המבחן התרשם כי הנאשם מאופיין בצורך בסיפוקים מיידים ובקושי בשליטה בדחפים אשר גורמים לו לעבור על החוק, והוא זקוק להכוונה וסיוע. למרות האמור לעיל, ולאור מצבו המשפטי והיותו עצור עד תום ההליכים, התסקיר אינו כולל המלצה טיפולית. בתסקיר המשלים צוין כי הנאשם אינו משתמש בסמים, ומתנהל בכלא לשביעות רצון הצוות.

דיון והכרעה

5.עיון בעובדות כתב האישום, מלמד כי משך תקופה ארוכה, פעל הנאשם כסוחר סמים מן השורה. אמנם, הנאשם הורשע במעורבות ב- 6 אישומים המתארים עסקאות סמים, אך יש ליתן את הדעת לעובדה כי בארבעה אישומים מתוך השישה, אין המדובר במכירה בודדת אלא במספר מכירות. קיימת משמעות גם לסוג הסם אשר נחשב "קשה", וגם לשיטת הסחר, דהיינו אותה הזמנה טלפונית והספקת הסם "עד לבית הלקוח", שיש בה כדי ללמד על מנגנון סחר משומן, הרחוקה מרחק ניכר מעבירות סחר בעלות מימד חברתי.

היקף האישומים והעסקאות, מיקומם הגיאוגרפי המשתנה (והבאת הסמים "עד לבית הלקוח"), מגוון "לקוחותיו" של הנאשם, סכומי הכסף שהחליפו ידיים - כל אלה מצביעים על היותו של הנאשם סוחר סמים "מקצועי", וזאת במובחן ממקרים בהם הסוחר הינו נרקומן המוכר מנה בודדת בקרן רחוב על מנת לממן את רכישת מנת הסם הבאה.

מדובר בעבירות המבוצעות בעבור בצע כסף, ופגיעתן בציבור קשה ורעה. נפסק לא אחת כי כאשר עסקינן בעבירות סמים בכלל, וסחר בסם בפרט, יש ליתן משקל בכורה לאינטרס הציבורי בהענשת עברייני סמים, וכי נסיבותיו האישיות של הנאשם הינן בעלות משקל משני [ראה לדוגמא ע"פ 5265/95 מנשה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 23.1.1996)].

הצורך בשמירה על יחס הולם בין חומרת העבירות ונסיבותיהן, לבין מידת אשמו של הנאשם והיותו הציר המרכזי של מנגנון הסחר - מוביל למסקנה כי יש להשית על הנאשם עונש מאסר ממושך מאחורי סורג ובריח.