מדינת ישראל נ' מנחם רוזנייר

החלטה בענין המשיבים 2 ו-3

1.שני המשיבים שבפני, ועמם המשיב מס' 1, עומדים לדין בבית משפט זה בכתב אישום ובו מיוחסות להם עבירות שוד בנסיבות מחמירות, חבלה בכוונה מחמירה, סחיטה באיומים, סחיטה בכוח וקשירת קשר לפשע.

על פי הנטען בכתב האישום המתלונן היה בקשר רומנטי עם אחותו של המשיב 1, וזו הרגישה פגועה ממהלכו של קשר זה.

כתוצאה מכך קשר המשיב 1 קשר עם המשיבים 2 ו- 3 לפגוע במתלונן ולגרום לו חבלות של ממש – וזאת תוך תיאום ושיתוף פעולה עם אחותו של המשיב 1.

וכך, בליל 13.7.2010 קבעה האחות פגישה עם המתלונן בחצר בית ספר בקרית מלאכי – שם ארבו לו שלושת הנאשמים כאשר המשיב 2 רעול פנים ומצויד ב"שוקר" חשמלי.

כשהגיע המתלונן למקום התנפלו עליו שלושת המשיבים, זרקו אותו על האספלט והחלו להכותו באגרופים בכל חלקי גופו. הם גררו אותו למבנה שירותים דרשו באיומים כי יתן להם 3000 ₪, המשיב 2 תקף אותו שוב ושוב בשוקר החשמלי, המשיב 1 ערך חיפוש בגופו אחר מכשיר הפלאפון שלו (אותו דרשו כערבון עד שישלם את הסכום של 3,000 ₪) והם המשיכו להכות בו באגרופים עד זוב דם.

מפחדם, מסר להם המתלונן את מכשיר הפלאפון, הוא נמלט מהמקום זב דם ומפחד איומיהם ניגש למכשיר בנקומט למשוך כסף מזומן עפ"י דרישתם – וחש מיד למסור הכסף לידיהם. כיוון שלא הצליח למשוך מהבנקומט אלא 2,200 ₪ בלבד – הם לא החזירו לו את כרטיס מכשיר הפלאפון – בדרישה כי ישלים את מלוא הסכום שדרשו.

בד בבד עם הגשת כתב האישום ביקשה המדינה, בבקשה זו שבפני, לעצור את שלושת המשיבים עד לתום ההליכים.

2.בתחילת הליכי בקשה זו הסכימו סניגורי המשיבים כי חומר החקירה עולה כדי ראיות לכאורה כנגדם – וייחדו את טיעוניהם לענין היתכנותן של חלופות מעצר. לשם כך הורה ביהמ"ש על עריכת תסקיר מעצר בענין שלושת המשיבים.

שירות המבחן נמנע מהמלצה חיובית לענין החלופה שהוצעה למשיב 1 – ובהחלטה מיום 17.8.10 החליט בימ"ש זה (כב' השופט י. צלקובניק) לעצור את המשיב 1 עד לתום ההליכים. ערר שהגיש על כך נדחה ביום 2.9.10 בביהמ"ש העליון (בש"פ 6177/10).

גם בענין המשיבים 2 ו- 3 הוגשו בראשונה תסקירי מעצר ששללו את נאותות החלופות שהוצעו - ואלה נדחו על ידי בימ"ש זה (כב' השופטת ט. חיימוביץ). אולם באותה ההחלטה (מיום 18.8.10) הורה ביהמ"ש על עריכת תסקירי מעצר נוספים – הפעם לבדיקת חלופות מעצר חדשות שהוצעו על ידי המשיבים 2 ו- 3.

בישיבת 7.9.10 הובא בפני תסקיר המעצר המשלים.

קצינת המבחן שללה את התאמת או היתכנות שלוש הצעות החלופה הראשונות – מהנימוקים המפורטים בתסקיר.

אשר לחלופה הרביעית שהוצעה, מעצר בית בביתה של הגב' מ. דביר במושב בני ראם – העלתה קצינת המבחן התלבטות של ממש.

מחד גיסא התרשמה קצינת המבחן מהערבה המוצעת כאישה המודעת לאחריות הגלומה בנכונותה לערוב למשיבים ולהחזיקם בתנאי מעצר בית בביתה.

מאידך גיסא רואה קצינת המבחן בעייתיות בטיב הקשר וההיכרות השטחיים ביותר (אם בכלל) שבין הערבה לבין המשיבים ובסמיכות המקום שבין זירת אירועי העבירות למקום מגוריה. התלבטות זו מתחזקת אצל קצינת המבחן נוכח "רמת הסיכון הגבוהה וקשייהם של שני האחים (המשיבים – י.א.) להסתגל למסגרות בהן שולבו בעבר" וכן נוכח חומרת האישומים ועוצמת האלימות המיוחסת לשני המשיבים בעובדות כתב האישום, המוכחות כאמור לכאורה.

3. לאחר בחינת הדברים ושמיעת טענות הצדדים ובנותני אל לב את המפורט והנסקר בתסקירי המעצר השונים בענינם של שני המשיבים שבפני – מסקנתי הינה כי אין מקום לשחרורם לאיזו מבין החלופות שהוצעו על ידם.

למשיב 2 (יליד 1986) ולמשיב 3 (יליד 1991) הרשעות קודמות, במספר לא מבוטל, גם בעבירות אלימות.

המעשים המיוחסים להם בכתב האישום, והמוכחים לכאורה, מופלגים בעוצמת האלימות והרוע הניבטים מהם.

הדברים אמורים לגבי שני המשיבים יחדיו – אולם בעוצמה קיצונית עוד יותר ביחס למשיב 2. זאת הן בחלקו האינטנסיבי יותר במעשי האלימות נשוא כתב האישום דנן והן נוכח עברו הקשה יותר בפלילים.