מדינת ישראל נ' מנדיל(אחר/נוסף)

החלטה

1.בפני בקשה להארכת מועד של יום אחד להגשת ערעור.

2.המבקשת מציינת כי האיחור נובע מתקלה טכנית ועקב פגרת הפסח, ובכל מקרה היעתרות

לה לא תגרום לעיוות דין.

3.המשיבה בתגובתה מתנגדת להארכת המועד, תוך הדגשה כי המבקשת לא התכוונה להגיש

הערעור, ומבקשת כעת להגישו עקב הגשת ערעור ע"י המשיבה על חומרת העונש.

4.בתשובתה דוחה המבקשת את טענת המשיבה בתגובתה, וציינה כי מדובר בתיק חמור

שקולת העונש בו היא הסיבה להגשת הערעור.

דיון והכרעה

5.נקודת המוצא לדיוננו הוא סעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982.

מהוראת חוק זה עולה, כי בשונה מההליך האזרחי, אין צורך ב"טעמים מיוחדים", לשם

הארכת מועד בפלילים. ביסוד גישה זו מונחת צורך למתן שיקול רחב לבית המשפט בנוגע

להארכת מועד להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור, שעניינם חפות או אשמתו של אדם וכן

מידת עונשו.

יחד עם זאת, אין משמעות הדבר כי מתן ארכה בהליכים פליליים ייעשה כדבר שבשגרה,

שהרי זהו היוצא מן הכלל. בהתחשב בעקרון סופיות הדיון ובצורך בהצבת גבול להימשכות

ההליכים; בהתחשב באינטרס של הצד שכנגד ושל הציבור בכללותו לחיזוק היציבות

והוודאות המשפטית; ונוכח הקשיים הכרוכים בניהול דיון בערעור שהוגש באיחור, אין

ליתן ארכה להגשת ערעור או בקשת ערעור בפלילים, אלא בהתקיים טעם ממשי המניח את

הדעת. ככל שמשך האיחור ארוך יותר כן יקבע משקלם של הנימוקים האחרים הנוטים