מדינת ישראל נ' מנדוזה

החלטה

בנסיבות העניין, אני מורה כי החשודה תיכנס לאולם אזוקה ברגליה בלבד.

ניתנה והודעה היום כ"ט אלול תש"ע, 08/09/2010 במעמד הנוכחים.

יואל עדן, שופט

החלטה

1.בפני בקשה ראשונה להארכת מעצרה של החשודה עפ"י הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו – 1996 [להלן: "החוק"].

2.החשודה נעצרה לראשונה ביום 07.09.2010 בשעה 18:50.

3.בדיון שהתקיים במעמד נציג המבקשת, החשודה ובא-כוחה, חזר נציג המבקשת על האמור בבקשה וביקש את הארכת מעצרה של החשודה למשך 14 ימים.

4.על פי הנטען בבקשה, מיוחס לחשודה חשד בדבר ביצוע עבירה של גרימת מוות בכוונה תחילה, בכך שכנטען בבקשה, בתאריך 07.09.2010, סמוך לשעה 18:20, גרמה החשודה למות בעלה כשהיא יורה באקדחה ולאחר מכן עזבה את המקום, היא נתפסה בכתובת אחרת ונטען כי בחקירתה קשרה עצמה לאירוע.

כן נטען בבקשה לעילת מעצר של מסוכנות, שיבוש והתחמקות מהליכי חקירה ומשפט.

5.טרם הדיון הוצג לפני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, ובו תימוכין נטען לחשד המועלה כלפי החשודה.

6.לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה, מצאתי קיומו של חשד סביר לפיו החשודה עברה את העבירה המיוחסת לה בבקשה.

7.כמו כן, התרשמתי כי מתקיימת כנגד החשודה עילת מעצר בדמות מסוכנות העולה מהמעשה המיוחס לה וכן יסוד סביר לחשש כי שחרורה יכול ויביא לשיבוש הליכי חקירה.

8.נוכח המסוכנות והחשש האמורים, אינני מעדיף בשלב זה שחרור בערובה על פני מעצר.

9.באשר להיקף החקירה המתבקש אל מול ימי המעצר המתבקשים, אני סבור כי הבקשה סבירה, בשים לב לפעולות החקירה אשר יש לבצע, אולם על מנת לאפשר פיקוח של ביהמ"ש יש לקצר את מניין הימים.

10.לא מצאתי בתיק החקירה אינדיקציה לטענות הסניגור בדבר פגיעה בזכויות החשודה.

11.אי לכך, אני מורה על המשך מעצרה של החשודה עד ליום 19.09.2010 עד השעה 12:00.

12.תיק החקירה מושב לחוקר.

13.צו מעצר נחתם בד בבד.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום כ"ט אלול תש"ע, 08/09/2010 במעמד הנוכחים.