מדינת ישראל נ' ממן(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שמיעת הראיות בעבירות של התפרצות למקום מגורים, גניבה והתנגדות למעצר. כמו כן זוכה הנאשם במסגרת הכרעת הדין מעבירה של היזק במזיד לרכוש. על פי ממצאי הכרעת הדין ביום 26/09/11 בשעות הצהרים התפרץ הנאשם לדירה בשד' בן צבי בנתניה בכך שפתח את דלת הבית שלא היתה נעולה ונכנס לדירה. באותן נסיבות גנב ארנק ובו 350 ₪ ומסמכים השייכים לבעלת הדירה וכשיצא מהדירה ונתפס על ידי שוטר התנגד למעצר בכך שדחף את השוטר. במהלך המאבק בין השניים נקרע צמיד גומי שהיה על ידו של השוטר, אך מאחר והנאשם ככל הנראה לא היה מודע כלל לקיומו של אותו צמיד ולא התכוון לגרום לו נזק, זוכה הנאשם מהעבירה של היזק לרכוש.

העבירות בהן הורשע הנאשם חמורות. בית המשפט העליון התייחס אליהן לא פעם והבהיר כי הכינוי של עבירת ההתפרצות לבית מגורים כעבירה כנגד הרכוש גרידא הינה מוטעת. ידועים הדברים הברורים שהשמיע בית המשפט העליון במסגרת ע"פ 7453/08 מ"י נ' אואזנה ואח' לפיהם "פריצה לביתו של אדם טומנת בחובה לעיתים קרובות לא רק נזק כלכלי רב, אלא גם צער ועוגמת נפש הנגרמים לקורבות של עבירות אלה. הנה כי כן, אין מדובר בעבירות נגד רכוש גרידא אלא בעבירות המפרות את פרטיותו של האדם בצורה הגבוהה ביותר". על רקע זה נקבעה בפסיקה מדיניות ענישה מחמירה כלפי אלה המהינים להפר פרטיותם של אזרחים תמימים, לפגוע ברכושם ואף להעמידם הסיכון ממשי, ואם מתרחש מפגש בין הפורץ לבין בעלי הדירה.

דומה כי ההכרח להגיב בענישה מחמירה גדול במיוחד בעניינו של הנאשם שבפני, אשר גליון ההרשעות הקודמות שלו מעיד על מי שמזה שנים ארוכות עוסק בביצוע עבירות חמורות , לרבות עבירות דומות לאלה בהם הורשע בהליך הנוכחי. לחובת הנאשם הרשעות בעבירות רכוש, אלימות וסמים, לרבות בעבירות קשות ביותר כגון עבירת שוד. בעשור האחרון בלבד הורשע הנאשם בלא פחות מ 6 מקרים שונים של עבירות התפרצות לדירה. לאורך השנים הושתו עליו לא פחות מ 10 תקופות מאסר ממושכות. בכל פעם ששוחרר ממאסר שב והסתבך בעבירות חמורות בתוך פרק זמן קצר ואף מאסרים על תנאי , חלקם ממושכים, שהיו תלויים ועומדים נגדו לא הרתיעו אותו והופעלו לחובתו פעם אחר פעם. גם כיום תלויים ועומדים נגדו מאסרים על תנאי למשך 12 חודשים ולמשך 7 חודשים אשר הוטלו עליו במסגרת תיק פלילי 4159/08 בבית משפט זה. באותו מקרה הורשע הנאשם בעבירות זהות כמעט לאלו בהם הורשע בהליך שלפני ונדון לעונש מאסר למשך 27 חודשים. הנאשם שוחרר ממאסר זה בדצמבר 2010 ובסך הכל 9 חודשים לאחר מכן שב והסתבך בעבירות הנוכחיות. תמונה עגומה זו מצביעה על כך כי למעט הרחקתו הממושכת מהחברה, אין דרך להביא להפסקת ביצוע העבירות על ידי נאשם זה.

הנאשם כפר במיוחס לו ובחר לנהל את משפטו. מדובר בזכות המוקנית לו , אשר בוודאי לא תביא להחמרה בעונשו, אך מנגד אין הנאשם ראוי לאותה הקלה שנוהג בית המשפט לתת למי שמודה במיוחס לו, נוטל אחריות, מפנים החומרה וחוסך זמן ציבורי ניכר. אציין כי גם אם התמונה הראיתית שהובאה בפני היתה בסופו של דבר ברורה, הרי שלא שוכנעתי כי מדובר במקרה המצדיק הטלת הוצאות על ההגנה בגין זימון סרק של עדים. הנאשם טען כי אינו זוכר את שארע משום שהיה נתון תחת השפעת כדורים. בנסיבות אלה, אין מנוס משמיעת הראיות . העדים נחקרו , נשאלו שאלות ענייניות ובסופו של דבר אף זוכה הנאשם מאחת העבירות שיוחסו לו.

מעבר לכך קשה להצביע על נקודות זכות שיכולות לשמש להקלה בעונש. ראוי להזכיר , מבלי להקל ראש, כי מבחינה עובדתית אין מדובר ברף העליון של עבירות ההתפרצות, שהרי כזכור מדובר בפתיחת דלת שלא היתה נעולה ונטילת ארנק שהיה מונח על שולחן בסמוך לאותה דלת. יחד עם זאת, נוכח העבר הפלילי , דומה כי מדובר בדפוס קבוע של הנאשם ועל כן גם בכך קשה לראות משום נימוק משמעותי שלא למצות את הדין. עוד אציין כי המאסרים על תנאי אותם ניתן להפעיל ניתנו במסגרת גזר דין אחד , כאשר הפיצול בינהם נועד לאפשר הפעלת מאסר על תנאי קצר יותר כשמדובר בעבירות מסוג עוון, ומאסר על תנאי ממושך יותר לעבירות מסוג פשע. לטעמי, פיצול כזה של המאסר המותנה מעיד על כך שאין מדובר במאסרים אשר נועדו להפעלה במצטבר זה לזה, וככל שמדובר בעבירת פשע, ראוי להפעיל את שני המאסרים המותנים בחופף זה לזה, כאשר המאסר המותנה שיופעל יהיה במצטבר לעונש שיוטל בגין המעשים הנוכחיים , וזאת הן לנוכח העבר המכביד והן לנוכח הוראת סעיף 58 לחוק העונשין.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.מאסר בפועל למשך 18 חודשים.

2.אני מורה על הפעלת מאסרים על תנאי למשך 12 חודשים ו 7 חודשים אשר הוטלו על הנאשם במסגרת ת"פ 4159/08 בבית משפט השלום בנתניה.

3.המאסרים על תנאי יופעלו בחופף זה לזה ובמצטבר לעונש שהשתתי על הנאשם היום, כך שבסך הכל ירצה הנאשם 30 חודשי מאסר בפועל מיום המעצר – 26/09/11.

4.15 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר לא יעבור הנאשם עבירת רכוש מסוג פשע .

5.9 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר לא יעבור הנאשם עבירת רכוש מסוג עוון, למעט עבירה על סעיף 413 לחוק העונשין.

מוצגים – טלפון וסכום כסף במזומן יוחזרו לנאשם. יתר המוצגים יחולטו או יושמדו בהתאם לשיקול דעת המשטרה.

המזכירות תסרוק המוצגים ע/1 עד ע/3.

זכות ערעור בתוך 45 ימים.

ניתנה והודעה היום כ"ט כסלו תשע"ב, 25/12/2011 במעמד הנוכחים.

חגי טרסי, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: