מדינת ישראל נ' ממן(עציר)

החלטה

הנאשם הורשע, לאחר שמיעת הוכחות, בכך שהחזיק חצי ק"ג חשיש שלא לצריכתו העצמית בלבד. במועד שימוע הכרעת הדין קבעתי, כי הטעונים לעונש ישמעו ביום 8.7.12. במועד זה ביקשו הצדדים במשותף לדחות הטעונים לעונש בארבעה חודשים על מנת לאפשר לנאשם להשתלב בקהילה טיפולית "הדרך" ולשחרר הנאשם ממעצרו לשם כך.

דין הבקשה להדחות:

לחובת הנאשם עבר פלילי מכביד ביותר, הכולל לא פחות מששים עבירות של פריצה לבתי עסק ועבירות נלוות, וכן עבירות סמים רבות, עבירות מרמה, אלימות, איומים, שידור בכבלים ללא רשיון ועוד. עיקרן של העבירות נעברו עד לשנת 2000, ואז חלה התמתנות בביצוע עבירות. עם זאת, בשנת 2010 הורשע הנאשם בביצוע שש עבירות של סחר בסמים מסוכנים, הספקת סמים מסוכנים ותיווך בסם מסוכן, וכן בעבירות של החזקת סכין ותקיפה. בגין אלה נדון הנאשם לשנת מאסר בפועל ולמאסר על תנאי בן ששה חודשים, שהוא בר הפעלה בתיק שבפני. באותו ענין היה מדובר בהסדר טעון בין הצדדים, אשר בנימוקים לו נאמר כי מדובר בהסדר חורג לקולא, שמטרתו לאפשר לנאשם לעבור הליכי גמילה. כן נדון הנאשם לצו מבחן.

חרף כל אלה, זמן לא רב לאחר שחרורו מהמאסר, עבר הנאשם עבירה חמורה, של החזקת חצי ק"ג חשיש, וכן סיגרית חשיש מוכנה, ברכב המשמש להסעת ילדים. בנסיבות אלו, הן לנוכח חומרת העבירה בה הורשע הנאשם ולנוכח מסוכנותו, יש צורך בנימוקים כבדי משקל מדוע לשחררו ממעצר דוקא לאחר שהורשע בדינו וחזקת החפות נסתרה (ר' הדיונים והחלטות כב' הש' שחם בהליכי המעצר בתיק זה, מ"ת 32615-04-12). לצערי, לא אוכל לומר כי שמעתי נימוקים משכנעים:

ב"כ הצדדים הפנו אותי לתסקירי שירות המבחן, אשר המליצו על קליטת הנאשם בקהילה הטיפולית "הדרך". מהתסקירים עולה, כי שירות המבחן סבור שהנאשם סובל מבעית התמכרות לסמים, אשר רק שהיה במסגרת סגורה ואינטנסיבית תוכל לסייע לו להתמודד איתה. בתסקיר מיום 13.5.12, עלה, כי הנאשם עצמו מסוייג ביחס לקליטתו במסגרת סגורה והשירות הביע ספקות ביחס לסיכויי הגמילה.

לא מיותר לציין, בהקשר זה, כי הנאשם העיד להגנתו את מעסיקו, מר יואל אליהו. מעדותו עלה, כי הנאשם עבד כנהג הסעות בתקופה שקדמה למעצרו, מבלי שהיתה כל בעיה בהתנהלותו. מעדות אשת הנאשם עלה, כי צריכת הסמים של הנאשם מתמצה בעישון 2-3 סיגריות בערב, ובלשונה "זה הבירה שלו" (ע' 13, ש' 24). גם מעדות הנאשם עצמו, עלה כי צריכת הסמים שלו מצטמצמת לסיגריה בערב לאחר שעות העבודה.

מעדויות ההגנה עולה, הנאשם אינו מכור לסמים ומדובר בצריכה נשלטת. לנוכח זאת לא ברור לי, על מה מבוססת הטענה, כי הנאשם מכור לסמים וזקוק לגמילה (ר' לשם השוואה סע' 40י(א)(1) לתיקון 113 לחוק הענשין) וקיים בעיני ספק ממשי האם קיימת הצדקה לשחרורו של הנאשם לקהילה טיפולית, בודאי בשלב דיוני זה, שבטרם שמיעת טעונים לעונש.

לנוכח כל האמור לעיל, אני דוחה הבקשה. הטעונים לעונש ישמעו ביום 12.7.12, שעה 10:00.

אך מובן, כי החלטה סופית בענין המשך הדרך תתקבל לאחר שמיעת הטעונים לעונש.

המזכירות תודיע לצדדים בדחיפות החלטתי.

ניתנה היום, כ' תמוז תשע"ב, 10 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: