מדינת ישראל נ' מלקמו(עציר)

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים נגדו בתיק הפלילי במסגרתו הוגשה בקשה זו.

בפתח הדיון הודיע ב"כ המשיב כי קיימות ראיות לכאורה למעורבות המשיב במיוחס לו וקיימת עילת מעצר. בנסיבות אלו ולאחר ששמעתי בקשת המבקשת ועיינתי בה ושמעתי דברי ב"כ המשיב קובעת אני כי קיימות ראיות לכאורה למעורבות המשיב במיוחס לו וקיימת עילת מעצר.

הדיון מתמקד בנושא חלופת המעצר.

ב"כ המבקשת התנגדה לשחרור המשיב לחלופת מעצר כלשהי בציינה שקיימת מסוכנות רבתי ממשיב זה. כנגד המשיב תלוי ועומד עונש מאסר על תנאי בר הפעלה וכך גם ציינה כי הוגש תסקיר מעצר על ידי שרות המבחן מיום 30.5.10 תסקיר שלילי לגבי משיב זה שאינו בא בהמלצה לשחרורו של המשיב.

ב"כ המשיב עתר לשחרורו של המשיב בציינו שמדובר במשיב כבן 30, רווק בחור נורמטיבי אשר לא קיים סיכון ממנו כלפי המתלוננת אף שהפר ולו לכאורה הוראה חוקית. מדובר במשיב אשר ניתן לשחררו בתנאים כפי שיקבעו על ידי בית משפט ואין לקבלת המלצת שרות המבחן בעניינו של משיב זה אשר לא בא בהמלצה לחלופת מעצר כלשהי.

לאחר ששקלתי בזהירות יתרה טיעוני הצדדים אומר כי סעיף 21 (ב) (1) לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה- מעצרים] התשנ"ו – 1996 מורה כי בית המשפט לא יצווה על מעצר,חרף קיומה של עילת מעצר, אלא אם כן "לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרורו בערובה או תנאי שחרור שפגיעתם בחירותו של הנאשם פחותה".

בחינתה של חלופת מעצר נעשית ככלל כפי שקבע בית משפט העליון בבש"פ 9198/04 בעניין אבדולייב נ' מדינת ישראל (כב' השופט עדיאל) בשני שלבים: שלב ראשון בוחן בית משפט אם ניתן להשיג את מטרת המעצר על דרך חלופת מעצר – יהא טיבה אשר יהא. רק אם מגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי ניתן להשיג את מטרת המעצר בחלופת מעצר הוא יפנה לבחינתה של חלופת המעצר הקונקרטית הראויה בנסיבות העניין. בענייננו הורה בית המשפט לצורך בחינה האם ניתן לאיין מסוכנותו של המשיב בחלופת מעצר כלשהי על הגשת תסקיר מעצר על ידי שרות המבחן למבוגרים בעניינו של משיב זה. אכן הוגש תסקיר מעצר ע"י שרות המבחן למבוגרים מיום 30.5.10. מדובר בתסקיר מקיף, ממצה, ענייני ומקצועי המתאר באופן ברור ומלא את תולדות חייו של משיב זה, עיסוקיו, הכרותו את המתלוננת והקשר האובססבי שפיתח כנגד המתלוננת קשר אשר הביא אותו על פי הראיות לכאורה לדיון שכבר התקיים בעניינו בבית משפט, המשיב כבר נדון הורשע הוטל עליו עונש מאסר על תנאי ושוב מפר המשיב את ההוראה החוקית שניתנה על ידי בית משפט על פי הראיות לכאורה ושוב באמצעות מתקן בזק מנסה ליצור איתה קשר.

משיב זה כפי שעולה מתסקיר שרות המבחן וחומר הראיות לכאורה המצוי בפני בית המשפט יצר קשר אובססבי מלא כלפי המתלוננת ודבר אינו מרתיע אותו אף לא פיטוריו מהעבודה אף לא תנאי שתלוי ועומד נגדו ואף משפחתו שבשלב זה כבר אינה מוכנה להתגייס כדי לשמש חלופת מעצר נגדו כשהרי על פי האמור בתסקיר שרות המבחן ניסה אף ליצור קשר עם המתלוננת מתוך המעצר עצמו.

דעתי לכן איננה כדעת ב"כ המשיב שבמקרה שולי מדובר אלא דעתי כדעת שרות המבחן לגבי רמת התלות הגבוהה שפיתח המשיב כלפי המתלוננת והאובססיה כלפיה, מהקבעון כלפי המתלוננת, המשיב אינו מבין את הבעייתיות שבהתנהגותו, רמת הסיכון של המשיב כלפי המתלוננת היא גבוהה, אין כל חלופת מעצר אשר יש בה כדי לאיין מסוכנותו של המשיב שהרי גם בהיותו בבית המעצר עצמו ניסה המשיב ליצור קשר עם המתלוננת, דבר המלמד שבתנאי מעצר ולא רק בחלופת מעצר המשיב מנסה ליצור קשר עם המתלוננת.

בנסיבות אלו כאמור קובעת אני כי דעתי כדעת שרות המבחן אשר לא בא בהמלצה לשחרור המשיב ממעצר וכך דעתי.

אוסיף ואומר כי עניינו של המשיב קבוע לדיון בתיק העיקרי ביום 8.6.10 כך שעניינו יקודם בבית המשפט באופן מהיר וישמע במועד קרוב.

בנסיבות אלה אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים נגדו.

ניתנה והודעה היום י"ט סיון תש"ע, 01/06/2010 במעמד הנוכחים.

אביבה טלמור, שופטת בכירה

הוקלד על ידי: נאוה לוי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: