מדינת ישראל נ' מלק אלעד

הכרעת דין

מבוא:

הריני מזכה הנאשם מעבירת השכרות וזאת מחמת הספק, אולם מרשיעו בעבירת הנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים בניגוד לסעיף 62 (2).

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו ביום 8.6.12, בשעה 02:01, נהג הנאשם בשד' הציונות בראשל"צ, בהיותו שיכור, בכך שבדגימה של אוויר נשוף נמצא ריכוז אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף 355 מק"ג העולה על הריכוז הנקבע בחוק בניגוד לסעיפים 62(3), 64 ב (א)(3) וס' 39 א לפקודת התעבורה ותקנה 169 א לתקנות התעבורה.

הנאשם, באמצעות ב"כ, הודה בנהיגה, אולם כפר בשכרות, במיומנות הפעלת המכשיר, ובתוצאתו. כן מסר כי הוא מוותר על זימון עורך התע"צ.

מטעם המאשימה העידו שני עדים:

עת1, סמ"ש לב שפירא ערך הזמנה לדין וכתב אישום ת/1, דו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות (לא כולל תחקור חשוד) ת/2 ודו"ח עיכוב שחרור ת/3. העד העיד על עצירת הנאשם, האינדיקציות לשכרות, השלבים המקדימים לבדיקת הינשוף, וביצוע מבחן הביצוע שבו למעשה כשל הנאשם מלבד מבחן הבאת אצבע לאף.

עת2, רס"מ שי בן נון, מפעיל הינשוף שערך את בדיקת הינשוף, ערך פלט ינשוף מספר 1345 ת/4, דין וחשבון על בדיקת שכרות באמצעות ינשוף ת/5, בדיקת כיול ובדיקה עצמית לפני משמרת ת/6 ובדיקת כיול ובדיקה עצמית סיום משמרת ת/7. כן ערך את תחקור בחשוד בת/2. העד הודה בגילוי לב כי לא רשם שהוחלפה פיית נשיפה, אך ברגיל הוא נוהג להחליף פיות ככל שנדרש.

בהסכמה הוגשו התע"צ והמסמכים הנלווים אליו , ת/8.

מטעם ההגנה העיד הנאשם בעצמו.

עת בילה בפאב עם חברים, שתה כוס אחת של וודקה עם רדבול, אחר נעצר ע"י שוטר וע"פ דרישתו ביצע בדיקת מאפיינים. כי חלפו 5 דקות מהרגע שיצא מהבר ועד אשר נעצר ע"י שוטר. הנאשם הכחיש כי בבדיקת נשיפון התנהגותו היתה רדומה ועיניו אדומות. ציין שלא זכור לו שהשוטר אמר לו שנודף ריח חזק של אלכוהול מפיו. עוד הוסיף, כי שיתף פעולה בצורה מלאה, השוטר לא הדגים לו כיצד לנהוג במבחן העמידה. לשאלה האם השוטר החליף פיה השיב "לא זכור לי, הוא הביא לי צינור. וכן: "לא, לא ידעתי בכלל שיש פיה הוא נתן לי צינור ואמר לנשוף" (עמ' 8 ש' 13). לקראת סוף עדותו הסביר הנאשם, כי הינו עובד בחברת רכב ואינו יכול להרשות לעצמו להיות בשלילה. הוא המפרנס העיקרי ועל כן לא ינהג במצב של שכרות.

דיון והכרעה:

האם ניתן להרשיע הנאשם בעבירת השכרות לאור בדיקת הינשוף:

אין מחלוקת לעניין תקינות המכשיר שהרי הוגשו מסמכי מעבדה בנושא.

אולם ההגנה מבקשת לזכות את הנאשם מכמה סיבות. ראשית, לא הוכח כי מפעיל הינשוף מוסמך, העד לא הציד תעודת הסמכה ואף לא העיד על מיומנותו. שנית, מעיון בת/5 לא הוחלפה פיה בכל נשיפה בבדיקת הינשוף כפי שמתבקש מהנוהל.

לעניין הסמכת מפעיל הינשוף להפעלת המכשיר, נכון הדבר כי במסגרת חקירת עת/2 הלה לא התבקש להציג כל תעודה ואף לא נשאל בנושא לא על ידי ב"כ המאשימה ולא ע"י ב"כ הנאשם, אולם בתחילת מסמך ת/5, דין וחשבון על עריכת בדיקת שכרות באמצעות ינשוף, צוין במפורש כי הלה מוסמך להפעיל "ינשוף" אלכוהול מטר מסוג דרגר MK III II. 7110. מסמך זה חתום בחתימת המפעיל. כיוון שעת/2 לא נחקר ע"י ב"כ הנאשם לגבי רישום זה בראיה שהוגש לבית המשפט הרי שלא אקבל הטענה כי העד אינו מוסמך להפעלת המכשיר.

מנגד, צודק ב"כ הנאשם בטענתו כי לא הוכחה החלפת פיה במהלך הבדיקה, כפי שמתבקש מהנוהל. באותו דין וחשבון כאמור לעיל (ת/5), לא סומן בסעיף 6, כי נעשה שימוש בפיה חדשה עבור כל נשיפה שבוצעה. כך עולה גם מעדותו של עת/2 "אני רואה שלא סימנתי את אותה רובריקה שבעצם מציינת שהחלפתי פיה בכל נשיפה" (עמ' 4 ש' 2-3).

עת/2 אומנם הסביר שאין לו שום מגבלה של פיות והחלפת פיות זה עניין שבשגרה ומדובר בטעות סופר בעטיה לא סימן בשעת לילה מאוחרת. עוד מסר באופן חורץ, כי בכל בדיקה בכל ההיסטוריה שלו לא הייתה פעם אחת שלא החליף פיה ואין לו אינטרס ושום מגבלה שלא להחליף פיות (עמ' 4 ש' 21). אולם כשנשאל האם ייתכן כי שכח השיב "בני אנוש שוכחים דברים מדי פעם" (עמ' 4 ש' 26). וכן אישר כי את המקרה עצמו הוא אינו זוכר וכי עדותו הינה על פי האמור במסמכים.

לאור האמור לא הוכיחה המאשימה החלפת פיית נשיפה כנדרש במהלך הבדיקה.

בעפ"ת 47625-10-10 לוזרלדה נ' מדינת ישראל (מחוזי ת"א) נקבע, כי משלא הוכח שהוחלפה פיה במכשיר הינשוף, לא ניתן להרשיע את הנהג בהסתמך על ממצא הינשוף. וראה גם התייחסות בית המשפט העליון לנושא ברע"פ 613/11.