מדינת ישראל נ' מלכה(עציר)

גזר דין

הנאשם שלפני, יליד שנת 1989, הרשע על פי הודאתו בביצוע שש עבירות סחר בסמים מסוכנים מסוג חשיש ו- MDMA, בעבירה אחת של אספקת סם מסוג חשיש, בעבירה אחת של החזקת סמים מסוג חשיש ו- MDMA במשקל של מאות גרמים שלא לצריכה עצמית, ובעבירה אחת של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. ע"פ בקשתו הורשע הנאשם גם בעבירה נוספת של החזקת סם לצריכה עצמית (ת"פ 9793-10-10). התמונה המתקבלת מן העובדות לפיהן הרשע הנאשם, על פי הודאתו במסגרת הסכמה בין הצדדים, הוא של רוכל המוליך את מרכולתו למקומות שונים בהם הוא מבצע מכירות של סמים תמורת מאות ₪, לאנשים שונים, שחלקם יודעים את מספר הטלפון שלו ובאמצעותו הם מתאמים זמן ומקום לביצוע רכישת סמים ממנו. מקומות ביצוע המכירה היו בביתו של הנאשם או בסמוך לבית וגם במועדון בתל אביב.

מטעם ההגנה העידו עדי אופי. מר דוד מלכה סיפר על כך שהעסיק את הנאשם בבית קפה ומסעדה בירושלים, תפקודו של הנאשם היה חיובי ביותר, הוא גילה אחריות ומסירות רבה ועד זה הופתע ביותר מהסתבכותו של הנאשם בפלילים.

כך העיד על הנאשם גם מר יעקב מזרחי והוסיף כי הנאשם היה אהוב מאד, מקצועי, אחראי, תורם ואהוד על קהל האמנים שבאו במגע עמו.

אמו של הנאשם מיקדה את דבריה באמונתה בשיקומו של הנאשם ובחשבון הנפש שעשה, במיוחד נוכח המצוקה שחווה בתקופת מעצרו. היא ציינה במיוחד את הסיוע שמושיט הנאשם לאחיו הנכה ובקשה לנהוג בו במידת הרחמים.

טיעוני באי כח הצדדים לעונש טיעונים ראויים הם ואסתמך עליהם בבואי לגזור ענשו של הנאשם.

בצדק רב טען ב"כ המאשימה כי התמונה המתקבלת מהרשעותיו הקודמות של הנאשם, כבר בשנת 2004 כקטין בעבירות סחר בסמים, עבירות מין והונאה, כמו גם הרשעתו בשנת 2006 בעבירת סחיטה באיומים הינה של מי שבחר, כבר מגיל צעיר, מסלול חיים עבריני, עם מעורבות עמוקה בעולם הסמים. לא זו אף זו, הנאשם לא התגיס לטובת הליך שיקומי ולא ביסס תקוה שצפוי שינוי של ממש באורחות חייו.

אשר על כן, ועל יסוד המדיניות שהתוותה פסיקת בית המשפט העליון עותר ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם עונש ממשי של מאסר ממושך שיהיה בו גם פן הרתעתי מניעתי שאותו חפץ הציבור להשיג ומפניו נסוג השיקול הפרטני – שיקומי של הנאשם העומד לפני בית המשפט.

כן מבקש ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם מאסר מותנה, קנס ופסילת רשיון נהיגה.

ב"כ הנאשם ציינה כי מדובר באישומים בשני סוגי סם בלבד והם חשיש ו- MDMA, כן ציינה שמרבית העבירות בוצעו בתקופה של חדשיים ימים וכמויות הסם שמכר הנאשם לא היו גדולות. הנאשם עבד למחייתו ולא ביסס את פרנסתו על סחר בסם והסמים נמכרו על ידו לחברים ומכרים. היא ציינה כי כאשר העמד הנאשם לדין בשנת 2004 עבר תהליך שיקומי ארוך ובמהלכו עמד במבחני בגרות והשתלב במקומות עבודה.

לעבירות הנדונות הגיע כי השתמש בעצמו בסם באופן אקראי וחשב שיעמוד בכך ללא נזק אחר. אך למרבה הצער נכשל.

ב"כ הנאשם הפנתה את מחשבתו של בית המשפט לשאלה אם אין סיכון בהטלת עונש מאסר ממושך על הנאשם, וחשש שיתקשה להשתקם לאחריו. היא ציינה כי נסיבות חייו של הנאשם קשות היו ולמעשה טרם בגר. היא ציינה כי חווה אלימות בעת מעצרו ובקשה לאפשר את שיקומו לאחר שהנאשם הבין את משמעות מעשיו.

לטענה של באת כח הנאשם החמיץ שרות המבחן את פוטנציאל השיקום של הנאשם וערך עליו תסקיר שהוא שלילי. היא בקשה לראות בהתנהגותו הממושמעת במעצר, בנקיונו מסמים ובהודאתו בבית המשפט נסיבות שיש להקל על הנאשם בגללן.

הנאשם כתב מכתב מפורט לבית המשפט.

בהתחשב במפורט לעיל בגילוי הצעיר של הנאשם ובתכנו של תסקיר שרות המבחן ובהתחשב בצורך להציב מול עיני הנאשם נוכח אזהרה רבת עצמה על החיים שיגזור על עצמו אם לא ימשוך ידיו מביצוע עבירות פליליות וימשיך לסמוך על עצמו כמי שידע "להסתדר בחיים", אני דנה את הנאשם אלה:

1.מאסר 20 חדשים מיום מעצרו 15.11.2010.

2.מאסר 9 חדשים אותו לא ירצה, אלא אם כן, יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו מן הכלא, עבירה על פי פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג – 1973 למעט עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית בלבד והחזקת כלים לשימוש בסם.

3.מאסר 3 חדשים אותו לא ירצה, אלא אם כן, יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו מן הכלא עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית בלבד.

4.הנאשם יפסל מלהחזיק רשיון נהיגה במשך שנה מיום שחרורו מן הכלא.

צו להשמדת הסם.