מדינת ישראל נ' מלין

גזר דין

ממצאי הכרעת הדין - כללי:

נגד הנאשם הוגש כתב אישום ובו שלושים ושניים אישומים בעבירות מרמה, זיוף וגניבה. עניינו של כתב האישום בהתנהלותו של הנאשם בעת ששימש כמנהל וכבעלים בפועל של חברת AIR CPAP, חברה למכירת ציוד ומכשור רפואי, אשר הוקמה על ידי הנאשם והתמחתה במכירה, אספקה ותחזוקה של מכשירי נשימה לשעות הלילה, עבור חולים הסובלים מתסמונת דום נשימה בשינה.

במסגרת עיסוקו נהג הנאשם להציע למתלוננים להתנסות בשימוש במכשיר למשך מספר ימים בביתם, בטרם רכישת מכשיר קבוע. בתמורה להשארת המכשיר ביקש הנאשם כי ימסרו לו שיק עירבון ללא שם המוטב, אשר יוחזר לידיהם עם החזרת המכשיר, תוך שהוא מצהיר כי לא יעשה בשיק כל שימוש ומטרתו הינה עירבון בלבד. אף על פי כן, נהג הנאשם להפקיד את השיקים שנמסרו לו לצורכי עירבון בידיו של גיורא צ'רקוב (להלן: "גיורא"), נותן שירותי מטבע, העוסק בין היתר בניכיון שיקים, וזאת בתמורה לקבלת כספים ולהחלפת שיקים ישנים שמסר לגיורא.

במועד החזרת המכשירים המושאלים מידי הלקוחות לנאשם, נמנע הנאשם מלהחזיר את שיק העירבון, אותו מסר לידי גיורא, בטענות שווא שונות כגון ששכח בשוגג להביא עמו את השיק וכי הוא יחזיר להם אותו או ישמידו. לעיתים אף התיימר הנאשם להשיב את השיקים ללקוחות, אך בפועל הציג בפניהם שיק מזויף, אותו הכין מבעוד מועד במכונת צילום צבעונית, וקרע אותו לנגד עיניהם. בנוסף, במספר מקרים ניצל הנאשם את שהותו בבית לקוחותיו על מנת לגנוב שיקים מפנקסי השיקים שלהם, לזייף את תוכנם ולהעבירם לידי גיורא ואנשים נוספים.

בחודש ספטמבר 2011 הפקיד גיורא את יתרת השיקים שהיו ברשותו. בשל חלוף הזמן הרב, מרבית השיקים לא נפרעו ועל כן פתח גיורא בהליכי הוצאה לפועל כנגד בעלי השיקים, לקוחותיו של הנאשם, אשר חלקם הגיעו איתו להסדרי חוב ונאלצו לשלם עבור פדיון השיקים.

במהלך שמיעת הראיות גובשו הסכמות בין באי כוח הצדדים, אשר מצאו את ביטוין בכתב האישום המתוקן בשנית שהוגש ביום 8.7.13. במסגרת אותן הסכמות, הודה הנאשם בעובדות 21 מתוך 32 האישומים שבכתב האישום המתוקן בשנית, בכפוף לטענתו כי אין בעובדות אלה כדי לבסס את כוונת המרמה הדרושה להרשעתו. יתר אחד עשר האישומים נותרו במחלוקת, והראיות הנוגעות להן הובאו בפני.

במסגרת הכרעת הדין המפורטת שניתנה בתום שמיעת הראיות, מצאתי כי כוונת המרמה בוססה כדבעי ועל כן הרשעתי את הנאשם בכל העבירות שיוחסו לו ב-21 האישומים בהם הודה. באשר לאישומים בהם כפר גם בהיבט העובדתי, הרי שבכל הנוגע לשישה מתוכם, שוכנעתי מעל לכל ספק סביר כי הנאשם אכן ביצע העבירות שיוחסו לו, ועל כן הרשעתי אותו באופן מלא גם בהם. בחמשת האישומים הנותרים, אישומים 3, 9, 15, 24 ו- 26, החלטתי לזכות את הנאשם באופן חלקי מהעבירות שיוחסו לו, וזאת מחמת הספק, ולהרשיעו בכל אחד מהם בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בלבד.

בהתאם לקביעות אלה, הורשע הנאשם, בסופו של יום, במסגרת כתב האישום המתוקן בשנית, ב-40 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, 36 עבירות של זיוף בנסיבות מחמירות, 37 עבירות של שימוש במסמך מזויף ו-16 עבירות גניבה. עוד קבעתי בהכרעת הדין כי בגין מעשיו של הנאשם נגרם ללקוחות שהתלוננו נגדו נזק נומינאלי של כ-260,000 ₪, ולגיורא נגרם נזק של כ-163,500 ₪ בגין השיקים המזויפים שקיבל, מהם אין ביכולתו להיפרע. כמו כן מצאתי כי הנאשם הפיק ממעשי המרמה שביצע רווח כולל של כ-600,000 ₪, בניכוי דמי הניכיון והריביות ששילם.

המעשים וסיווגם:

את 32 האישומים בהם הורשע הנאשם, ניתן למיין לשלוש קבוצות עיקריות, בהתאם לדרגת החומרה המאפיינת אותם:

הקבוצה הראשונה, הכוללת 14 אישומים שונים, מתייחסת לאותם מקרים בהם הורשע הנאשם בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בלבד, כתוצאה מכך שבניגוד להתחייבותו ללקוחותיו השונים, לא השיב לידיהם את שיק העירבון שנטל מהם, אלא ניכה אותו אצל גיורא, תוך שהוא מעלה טענות שווא שונות בפני הלקוחות באשר להשבת השיק.

הקבוצה השנייה, ובה 6 אישומים, כוללת את כל אותם מקרים בהם לצד המרמה הכרוכה בנטילת שיק העירבון, מסירתו לגיורא וההימנעות מהשבתו למתלוננים, ביצע הנאשם גם עבירות זיוף בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף, בכך שלאחר שקיבל את השיקים צילם אותם במכונת צילום צבעונית, גזר את הצילום כך שהוא נחזה לשיק המקורי, וקרע את השיק המזויף לנגד עיניהם של הלקוחות, תוך שהוא מצהיר כי בזאת השמיד את שיק הביטחון.

הקבוצה השלישית והחמורה ביותר, הכוללת 12 אישומים, מתייחסת לאותם מקרים בהם גנב הנאשם שיקים מתוך פנקסי השיקים של לקוחותיו, בני משפחתו ומכריו, זייף אותם ומסר אותם לניכיון אצל גיורא.

אתאר כעת ביתר הרחבה את האישומים המרכיבים כל אחת מהקבוצות הללו.

קבוצת האישומים הראשונה:

לקבוצה זו משתייכים אישומים 1 ,2 ,5 ,6 ,8 ,10 ,12 ,13 ו-17, בהם הודה הנאשם, אך כפר בכוונת המרמה. כאמור, טענתו המשפטית נדחתה, ועל כן הורשע הנאשם בעבירת המרמה שיוחסה לו בכל אחד מאישומים אלה. כמו כן משתייכים לקבוצה זו אישומים 3, 15, 18, 24 ו-26, אותם חמישה אישומים בהם זוכה הנאשם מעבירות גניבה וזיוף והורשע בעבירת המרמה בלבד, בהתאם לדפוס הפעולה השגרתי שלו בנוגע לאי השבת השיקים לעירבון ומסירתם לניכיון אצל גיורא.

במסגרת אישומים אלה, הנאשם הגיע לפגישה עם המתלוננים, הותיר בידיהם מכשיר נשימה לתקופת ניסיון, ובתמורה לכך ביקש שיק עירבון, תוך שהוא מבקש לא למלא את שם המוטב ומציין כי השיק יוחזר עם החזרת המכשיר. בהמשך, כאשר המתלוננים ביקשו כי השיקים יוחזרו לידיהם, מסר הנאשם טענות שווא שונות כגון שהשמיד את השיק, שישמידו בהקדם או שישלח אותו אליהם בדואר. בפועל, השיקים נמסרו לניכיון אצל גיורא בסמוך לאחר קבלתם מידי המתלוננים, הנאשם קיבל לידיו מגיורא את הסכום הנקוב בשיקים, בניכוי דמי הניכיון, ובהמשך הופקדו השיקים על ידי גיורא והמתלוננים הם שנדרשו לשאת בעלותם.

כך, כמפורט באישום הראשון, מסרה המתלוננת, הגב' זימרן, לנאשם בחודש מאי 2009, שיק עירבון בסך 8,000 ₪, וכאשר ביקשה אותו בחזרה מסר לה הנאשם בכזב כי שכח את השיק והבטיח להשמידו. השיק הופקד בחשבונו של גיורא, ומשלא כובד ונפתחו נגד המתלוננת הליכי הוצאה לפועל, היא נאלצה לשכור עורך דין וחויבה בתשלום 9,617 ₪ .

על פי האמור באישום השני, במהלך יוני 2009, מסר המתלונן מר יוסילביץ' לנאשם שיק עירבון בסך 8,500 ₪. כאשר ביקש אותו חזרה, מסר הנאשם למתלונן כי הוא ממתין שיוחזר מהחברה וכעבור מספר ימים, לאחר פניה נוספת של המתלונן, מסר לו כי השמידו.