מדינת ישראל נ' מלין

הכרעת דין

כתב האישום - כללי:

נגד הנאשם הוגש כתב אישום הכולל שלושים ושניים אישומים בעבירות מרמה, זיוף וגניבה. פרק המבוא לכתב האישום מבהיר כי עניינו של כתב האישום בהתנהלותו של הנאשם בעת ששימש כמנהל וכבעלים בפועל של חברת AIR CPAP, חברה למכירת ציוד ומכשור רפואי, אשר הוקמה על ידי הנאשם והתמחתה במכירה, אספקה ותחזוקה של מכשירי נשימה לשעות הלילה, עבור חולים הסובלים מתסמונת דום נשימה בשינה.

במסגרת עיסוקו, נהג הנאשם להגיע לבתיהם של חולים הסובלים מתסמונת זו ולהציע להם לרכוש מכשירי נשימה ליליים. בטרם רכישת המכשיר, נהג הנאשם להציע למתלוננים להתנסות בשימוש במכשיר למשך מספר ימים בביתם. בתמורה להשארת המכשיר ביקש הנאשם כי ימסרו לו שיק עירבון ללא שם המוטב, אשר יוחזר לידיהם עם החזרת המכשיר, תוך שהוא מצהיר כי לא יעשה בשיק כל שימוש ומטרתו הינה עירבון בלבד. אף על פי כן, נהג הנאשם להפקיד את השיקים שנמסרו לו לצורכי עירבון בידיו של גיורא צ'רקוב (להלן: "גיורא"), נותן שירותי מטבע, העוסק בין היתר בניכיון שיקים, וזאת בתמורה לקבלת כספים ולהחלפת שיקים ישנים שמסר לגיורא ושתוקפם עמד לפוג. כמו כן, שימשו השיקים הללו כעירבון לחובות שונים שהיו לנאשם כלפי גיורא.

במועד החזרת המכשירים המושאלים מידי הלקוחות לנאשם, נהג הנאשם להחזיר לידיהם שיק מזויף הנחזה להיות שיק העירבון המקורי, או שלא החזיר להם את השיק כלל, בטענה כי שכח בשוגג להביא עמו את השיק וכי הוא יחזיר להם אותו או ישמידו. בנוסף, נטען בכתב האישום כי במספר מקרים נהג הנאשם לנצל את שהותו בבית לקוחותיו על מנת לגנוב שיקים מפנקסי השיקים שלהם, לזייף את תוכנם ולהעבירם לידי גיורא ואנשים נוספים.

במהלך חודש ספטמבר 2011 הופקדו השיקים, המפורטים בכתב האישום, בחשבונו של גיורא. בשל חלוף הזמן הרב, מרביתם של השיקים לא נפרעו ועל כן פתח גיורא בהליכי הוצאה לפועל כנגד בעלי השיקים, לקוחותיו של הנאשם, אשר חלקם הגיעו איתו להסדרי חוב ונאלצו לשלם עשרות אלפי שקלים.

למען הסדר הטוב יצוין כי במהלך שמיעת הראיות גובשו הסכמות בין באי כוח הצדדים, אשר מצאו את ביטוין בכתב האישום המתוקן בשנית שהוגש ביום 8.7.13. במסגרת אותן הסכמות, הודה הנאשם בעובדות 21 מתוך 32 האישומים שבכתב האישום המתוקן בשנית, בכפוף לטענתו כי אין בעובדות אלה כדי לבסס את כוונת המרמה הדרושה להרשעתו. יתר אחד עשר האישומים נותרו במחלוקת ומחייבים הכרעת בית המשפט גם בהיבט העובדתי.

בסה"כ מייחס כתב האישום המתוקן בשנית לנאשם 41 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות – עבירה על סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"), 43 עבירות של זיוף בנסיבות מחמירות – עבירה על סעיף 418 סיפא לחוק, 44 עבירות של שימוש במסמך מזויף – עבירה על סעיף 420 לחוק ו-20 עבירות גניבה - עבירה על סעיף 384 לחוק.

אציין כבר עתה, בפתח הדברים, כי לאחר שנתתי דעתי למכלול הראיות והטענות שהובאו בפני, מצאתי כי כוונת המרמה בוססה כדבעי ועל כן החלטתי להרשיע את הנאשם בכל העבירות שיוחסו לו באישומים בהם הודה. באשר לאישומים בהם כפר גם בהיבט העובדתי, הרי שבכל הנוגע לשישה מתוכם, שוכנעתי מעל לכל ספק סביר כי הנאשם אכן ביצע העבירות שיוחסו לו, ועל כן הרשעתי אותו באופן מלא גם בהם. בחמשת האישומים הנותרים, אישומים 3, 9, 15, 24 ו- 26, החלטתי לזכות את הנאשם באופן חלקי מהעבירות שיוחסו לו, וזאת מחמת הספק. להלן יפורטו מסקנותיי אלה בהרחבה.

אפתח בכך שאתאר את העובדות הנוגעות לעשרים ואחד האישומים אשר אינם שנויים במחלוקת. לאחר מכן אתייחס לטענות ההגנה הכלליות של הנאשם, ובראשן הטענה כי לא עלה בידי התביעה לבסס את כוונת המרמה המיוחסת לו. כמו כן אתייחס בהרחבה לטענותיו לגבי חלקו של גיורא בפרשה, ולניסיונותיו לגלגל את האחריות לנזק שנגרם למתלוננים אל כתפיו של גיורא. בחלק האחרון של הכרעת הדין, אנתח את התשתית הראייתית הנוגעת לכל אחד מהאישומים שנותרו במחלוקת עובדתית ואכריע בהם באופן פרטני.

האישומים אשר אינם שנויים במחלוקת עובדתית:

על פי עובדות האישום הראשון, הגיע הנאשם במאי 2009 לבית משפחת זימרן ובתום הפגישה עם המתלוננת, הגב' זימרן, ועם בעלה הסובל מתסמונת דום נשימה בשינה, השאיר הנאשם מכשיר נשימה לשבוע ניסיון. בתמורה להשארת המכשיר ביקש הנאשם שיק עירבון בסך 8,000 ₪ תוך שהוא מבקש לא למלא את שם המוטב ומציין כי השיק יוחזר בכל מקרה עם החזרת המכשיר. בחלוף שבוע, עם השלמת רכישת מכשיר הנשימה בסכום של 5,500 ש"ח, ביקשה המתלוננת לקבל לידיה בחזרה את שיק העירבון שנתנה, אך הנאשם מסר לה בכזב כי שכח את השיק והבטיח להשמידו, על אף שבפועל מסר אותו לגיורא וקיבל תמורתו סכום של 8,000 ש"ח. בהמשך, ביום 5.9.11, הפקיד גיורא את השיק בחשבונו, אך לאור חלוף הזמן השיק לא כובד. בעקבות זאת דרש גיורא מהמתלוננת תשלום בסך 9,617 ₪ בגין השיק שחזר, והיא נאלצה לשכור שירותי עו"ד מטעמה על מנת להתמודד עם הליכי ההוצאה לפועל. בגין מעשים אלה מיוחסת לנאשם עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות – עבירה על סעיף 415 סיפא לחוק העונשין (להלן: "החוק"). (כל ההדגשות בפרק זה ובכלל, שלי – ח.ט.)

דפוס פעולה דומה מצטייר גם באישומים 2, 5, 6, 8, 10, 12, 13 ו-17, ובכל אחד מהם מיוחסת לנאשם גם כן עבירה דומה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, אשר באה לידי ביטוי בכך שקיבל לידיו במרמה ותוך יצירת מצגי שווא שיקים בסכומים נכבדים מידי המתלוננים השונים.

על פי עובדות האישום השני, במהלך חודש יוני 2009, מסר הנאשם למתלונן, מר יוסילוביץ, מכשיר נשימה לתקופת ניסיון בת שבוע ימים ובתמורה קיבל ממנו שיק עירבון בסך 8,500 ₪. הנאשם ציין בכזב כי הוא זקוק לשיק על פי הנחיות החברה המספקת את מכשיר הנשימה, ביקש שלא למלא את שם המוטב והבטיח שהשיק יוחזר למתלונן מיד עם החזרת המכשיר. כבר למחרת היום, הודיע המתלונן לנאשם כי הוא אינו מעוניין במכשיר וביקש לקבל לידיו בחזרה את שיק העירבון. הנאשם אסף את המכשיר מבית המתלונן אך לא החזיר לו את השיק בטענה כי הוא ממתין לקבלת השיק מידי החברה. כעבור מספר ימים, כאשר פנה המתלונן פעם נוספת לנאשם בבקשה לקבל את השיק לידיו, מסר לו הנאשם כי השמידו. בפועל, מסר הנאשם את השיק לגיורא בסמוך לאחר קבלתו מהמתלונן וקיבל תמורתו מגיורא 8,500 ₪. ביום 5.9.11 הפקיד גיורא את השיק בחשבונו, ומשלא כובד השיק פתח בהליכי הוצאה לפועל כנגד המתלונן, אשר במסגרתם שילמה לבסוף בתו של המתלונן לגיורא, במסגרת הסכם פשרה, סכום של 7,000 ש"ח. כמו כן נדרש המתלונן לשלם שכר טרחת עו"ד שטיפל עבורו בהליכי ההוצאה לפועל.

על פי המפורט באישום החמישי, במהלך פגישה באוקטובר 2009 ובתמורה למכשיר נשימה שמסר למתלונן, מר אידינגר, לתקופת ניסיון, קיבל הנאשם מהמתלונן שיק עירבון בסך 7,500 ₪ תוך שהפציר במתלונן פעם אחר פעם שלא למלא את פרטי המוטב והבטיח להחזיר את השיק עם החזרת המכשיר. כעבור מספר ימים, מכר הנאשם למתלונן מכשיר נשימה וקיבל תמורתו 7,250 ₪. באותו מעמד, כשהמתלונן ביקש מהנאשם בחזרה את שיק הפיקדון השיב הנאשם כי קרע את השיק ואף הביע את עלבונו מכך שהמתלונן הביע פליאה על המעשה. למעשה, בסמוך למועד קבלת השיק מהמתלונן, מסר הנאשם את השיק לגיורא וקיבל ממנו בתמורה 7,500 ₪. ביום 5.9.11 הפקיד גיורא את השיק בחשבונו, ומשלא כובד השיק פתח בהליכי הוצאה לפועל כנגד המתלונן, אשר במסגרתם שילם לבסוף המתלונן לגיורא, במסגרת פשרה, סכום של 6,750 ש"ח.

באישום השישי מתואר כיצד קיבל הנאשם מהמתלוננים, בני משפחת ויסמן, שיק עירבון בסך 12,000 ₪, לאחר שמסר לידיהם באוגוסט 2009 מכשיר נשימה לתקופת ניסיון, תוך שהוא מציין בכזב כי השיק יוחזר בכל מקרה בשבוע הבא. אלא שכעבור שבוע, משרכשו המתלוננים מכשיר נשימה קבוע, לא הוחזר השיק אלא נמסר על ידי הנאשם לגיורא, תמורת 12,000 ₪. ביום 5.9.11, הפקיד גיורא את השיק בחשבונו, אך השיק בוטל ולא כובד. בעקבות זאת פתח גיורא בהליכי הוצאה לפועל, במסגרתם נאלץ המתלונן לשלם לגיורא סכום של 12,000 ₪.

על פי עובדות האישום השמיני, קיבל הנאשם מהמתלונן, יצחק חננאל, בחודש דצמבר 2009, שיק ביטחון בסך 6,500 ₪, בתמורה למכשיר נשימה שסיפק לו לתקופת ניסיון קצרה. לבקשת הנאשם, לא מילא המתלונן את שם המוטב בשיק. כעבור מספר ימים החזיר המתלונן את המכשיר לנאשם וביקש לקבל בחזרה את שיק הביטחון אך הנאשם טען בכזב כי השיק אינו עמו והתחייב להשמידו. בפועל, מסר הנאשם את השיק לגיורא בסמוך לאחר קבלתו מהמתלונן. השיק הופקד על ידי גיורא ולאחר שחזר נפתחו הליכי הוצאה לפועל, במסגרתם גובשה פשרה והמתלונן שילם לגיורא סכום של 6,500 ₪.

האישום העשירי מתאר כיצד באוגוסט 2010 קיבל הנאשם מהמתלונן, ינקו ליבוביץ, שיק עירבון בסך 15,000 ₪, תמורת מכשיר נשימה חלופי שסיפק לו, אשר יוחזר עם החזרת המכשיר החלופי לידי הנאשם. כעבור שבועיים, כשקיבל הנאשם חזרה לידיו את המכשיר מסר למתלונן שישלח את השיק בדואר, אף כי לא התכוון לעשות זאת ובפועל מסר את השיק לגיורא וקיבל תמורתו 15,000 ש"ח. בהמשך הופקד השיק בחשבונו של גיורא ומשלא כובד השיק פתח גיורא בהליכי הוצאה לפועל כנגד המתלונן, במסגרתם הוצא נגד המתלונן צו חיוב בתשלומים על סך 18,729 ש"ח.

על פי המפורט בעובדות האישום השנים עשר, ביקש הנאשם וקיבל מידי המתלונן, אריה שוורץ, במהלך חודש אוגוסט 2010, שיק בסך 12,000 ₪, ללא ציון שם מוטב, אשר נועד לשמש כשיק ביטחון עבור מכשיר נשימה. בפגישה נוספת כעבור כשבוע ביקש המתלונן לקבל את שיק הביטחון אך הנאשם מסר לו בכזב כי שכח להביאו והתחייב להשמידו, על אף שכבר מסר אותו לידי גיורא וקיבל תמורתו 12,000 ₪. בהמשך הופקד השיק בחשבונו של גיורא ומשלא כובד, הגיש גיורא נגד המתלונן תביעה להוצאה לפועל על סך 14,942 ₪.

כאמור בעובדות האישום השלושה עשר, קיבל הנאשם מידי המתלונן, פטריק ברנס, בחודש ספטמבר 2010, שיק בסך 12,000 ₪, אשר נועד לשמש כביטחון עבור מכשיר נשימה. לבקשת הנאשם לא מילא המתלונן את שם המוטב בשיק , וזאת לאור טענת הכזב של הנאשם לפיה אינו יודע אם השיק מיועד לו או לחברה. כמו כן הבטיח הנאשם בכזב למתלונן כי ישיב לידיו את השיק מיד עם החזרת המכשיר. בפועל, מסר הנאשם את השיק לגיורא וקיבל תמורתו 12,000 ₪. בהמשך, לאחר שהמכשיר כבר הושב לידיו, והמתלונן התקשר אליו טלפונית לברר היכן השיק, טען הנאשם בכזב כי שכח אותו. ביום 5.9.11 הופקד השיק על ידי גיורא ומשלא כובד פתח גיורא בהליכי הוצאה לפועל נגד המתלונן, אשר נאלץ לשכור שירותיו של עו"ד.