מדינת ישראל נ' מליחי(עציר)

החלטה

בכתב אישום שהוגש לבית משפט זה מייחסת המבקשת למשיב ביצוע ארבע עבירות של סחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן – הפקודה), ועבירה אחת של הספקת סם מסוכן ללא תמורה, לפי אותו סעיף.

כתב האישום כולל שלושה אישומים.

לפי עובדות האישום הראשון, כחצי שנה עובר ליום 19.4.2012 התקשר ציון גלאם (להלן – ציון) לפלאפון של המשיב וסיכם לקנות ממנו סם מסוכן מסוג חשיש. ציון הגיע לבית המשיב ברח' שיפר 12 בכפר סבא, המשיב המתין לציון מחוץ לשער ביתו ומכר לו חשיש בכמות מדויקת שאינה ידועה למבקשת תמורת 100 ₪. כחודש לאחר עסקה זו הגיע ציון ללא תאום מוקדם לבית המשיב וקנה ממנו פעם נוספת חשיש תמורת 100 ₪.

לפי עובדות האישום השני, כחודשיים עובר ליום 22.4.2012 התקשר טל עטירה (להלן – טל) מהפלאפון שברשותו לפלאפון של המשיב וביקש לרכוש ממנו סם מסוכן מסוג חשיש. המשיב הורה לטל להגיע לביתו. טל המתין למשיב מחוץ לשער הבית והמשיב מכר לו חשיש תמורת 100 ₪.

לפי עובדות האישום השלישי, כחמישה חודשים לפני 19.4.2012, התקשרה גלית עטירה (להלן – גלית) כפעמיים לפלאפון של המשיב ותאמה איתו קניית חשיש. גלית הייתה מגיעה לבית המשיב וקונה ממנו חשיש תמורת 100 ₪. כמו כן, כשלושה חודשים לפני 19.4.2012 סיפק המשיב לגלית חשיש ללא תמורה.

עם הגשת כתב האישום בקשה המדינה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בבקשת המעצר נטען כי ישנן ראיות לכאורה הקושרות את המשיב למיוחס לו בכתב האישום. עוד נטען בבקשה כי העבירות המיוחסות למשיב מקימות נגדו חזקת מסוכנות, ועברו הפלילי המכביד (הכולל שלושה מאסרים על-תנאי בני הפעלה במקרה הנוכחי) רק מעצים חזקה זו, ואינו מאפשר שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים כלשהם.

בדיונים שהתקיימו לפניי בתאריכים 30.4.2012 ו-9.5.2012 טענו הצדדים, בין היתר, ביחס לתשתית הראייתית העומדת לחובת המשיב. ב"כ המשיב טען כי הראיות שהציגה התביעה סובלות מ"חולשה", שצריכה לדבריו להשפיע על נכונות בית המשפט לשחרר את המשיב לחלופת מעצר.

ביום 9.5.2012 הוריתי לשירות המבחן לבחון את מידת האפשרות לשילוב המשיב במסגרת סגורה לגמילה מסמים, ועל כן נדחה הדיון ליום 12.6.2012.

החלטה זו עניינה הראיות לכאורה העומדות נגד המשיב, וטענתו כי הופלה לרעה ביחס לחשודים אחרים בפרשה ששוחררו עוד בשלב החקירה.

לעניין הראיות לכאורה לפנינו מקרה פשוט. שלושת רוכשי הסם, ציון, גלית וטל, הפלילו את המשיב בביצוע המיוחס לו בכתב האישום. המשיב אמנם הכחיש את הדברים, אך כידוע ברגיל אין בהכחשת הנאשם, כשהיא לבדה, כדי לשמוט את הקרקע תחת המסקנה כי מתקיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו.

אלא, שב"כ המשיב טען שהתמונה מורכבת יותר, ועל כן תיבחן התשתית הראייתית שהעמידה התביעה נגד המשיב, ביחס לכל אישום בנפרד.

האישום הראשון

האישום הראשון מבוסס על גרסתו של ציון.

ציון נחקר לראשונה בפרשה זו ביום 17.4.2012 שעה 19:03 בחשד להחזקת סם לצריכה עצמית, לאחר שבחיפוש על פי צו בביתו נתפסו 51 גרם של חשיש. בחקירה זו נשאל ציון ממי הוא קונה את הסמים, והשיב שפעם אחת "לקח" מעידו "חתיכה" ב-100 ₪, ופעם אחרת מאורן כהן משכונת עליה מרחוב ההסתדרות. בסוף החקירה ציין ציון כי "לקח" מאורן כהן פעמיים והוא רוכש סמים מעידו פעם בחודש-חודשיים.

באותו יום (17.4.2012) בשעה 19:53 נחקר ציון פעם נוספת. הוא נשאל האם קנה סמים מאנשים נוספים, והשיב שקנה אצבע חשיש תמורת 100 ₪ מהמשיב לפני ארבעה-חמישה חודשים. ציון ידע להצביע על שכונת מגוריו של המשיב, אמר שהוא ידוע כמי שמוכר סמים, והבהיר היכן בדיוק התבצעה העסקה (ברחוב ליד ביתו של המשיב).

בחקירתו השלישית מיום 19.4.2012 נשאל ציון בנוגע למשיב. הוא מסר שקנה מן המשיב פעמיים בלבד, תיאר את האמור באישום הראשון ונתן פרטים מלאים יותר אודות מקום מגורי המשיב ("הכיכר האחרונה בסוף רחוב רמז ליד רחוב פרוג").

המשיב מסר בחקירתו מיום 20.4.2012 שעה 8:14 כי הוא מכיר את ציון, שהוא בנו של ידיד של המשיב, והמשיב גם יוצא עם אחותו של האב (דודתו של ציון). המשיב הכחיש שמכר סמים לציון וטען שיכול להיות שציון מחפה על מישהו.

בכל הקשור לאישום הראשון, הראיות לכאורה נגד המשיב איתנות למדי. ציון הפליל את המשיב במיוחס לו באישום זה באופן מלא. הוא מסר פרטים מספקים אודות המשיב ומקום מגוריו. הוא מסר פרטים מספקים אודות עסקות הסם. ציון גם מסר את שמו של המשיב בחקירתו השנייה במענה לשאלה פתוחה, ולא – כנטען תחילה על ידי בא-כוחו – במענה לשאלה מכווינה ומדריכה. אמנם, החקירות של ציון לא הוקלטו, אך נוכח התוכן המפורש של האמור בחקירתו השנייה של ציון ובהעדר כל אינדיקציה שכך אירע, אין כל הצדקה להחשיד את חוקרי המשטרה בכך שגרמו לציון להפליל את המשיב.

על כך יש להוסיף כי המשיב קשר עצמו לציון והודה בהיכרות עמו (אם כי הכחיש שמכר לו סמים), ועניין זה מחזק לטעמי את בניין הראיות של התביעה.