מדינת ישראל נ' מלול(עציר)

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המיחס לו (לאחר תיקון טכני שנערך בטרם המענה) עבירות של אחזקת נשק שלא כדין, בניגוד לסעיף 144(א) רישא לחוק העונשין, תשל"ז – 1977; אספקת סם מסוכן, בניגוד לסעיפים 13 ו- 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בניגוד לסעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

עובדות כתב האישום המתוקן, כי בתאריך 08.05.2012, בסמוך לשעה 16:00, מסר הנאשם לאחר סם מסוכן מסוג "חשיש" במשקל 4.2 גר'. כמו כן, בדירה ברח' בן גוריון 1043/6 (להלן: "הדירה"), שעל פי הטענה היתה בחזקתו של הנאשם ושהמפתח הפותח את דלתה נמצא בכליו, נמצאה כפפה ובה חלק מלבנת חבלה "תקנית", חומר נפץ מרסק, במשקל 59.45 גר', וכן פתיל בטחון תקני מחובר לנפץ (להלן: "חמרי הנפץ").

השתלשלות ההליכים

כתב האישום המקורי הוגש בתאריך 18.05.2012.

ביום יג' סיון תשע"ב – 03 יונ' 2012, התקים דיון המענה. הנאשם כפר באשמה, אישר כי נפגש עם אותו אחר שבידו נמצאו סמים, אך לטענתו לא סיפק לו דבר; כמו כן, אישר כי בדירה נתפסו חמרי הנפץ, ברם טען כי אינו בעל החזקה הבלעדי בדירה.

ביום כב' אלול תשע"ב – 09.09.2012 החלה להשמע פרשת התביעה.

ביום כו' חשון תשע"ג – 11.11.2012 המשיכה להשמע פרשת התביעה.

ביום כה' טבת תשע"ג – 07.01.2013 נסתימה פרשת התביעה והחלה להשמע פרשת ההגנה.

ביום כו' טבת תשע"ג – 08.01.2013, נסתימה פרשת ההגנה וניתן צו להגשת סיכומים בכתב, תוך שנקצבו 7 ימים לכל צד.

סיכומי התביעה הוגשו במועד, סיכומי ההגנה לא הוגשו במועדם ולפיכך נדחה מועד שימוע הכרעת הדין תוך שניתנה הזדמנות נוספת להגנה להגישם. אלו הוגשו, בסופו של דבר, ביום יח' שבט תשע"ג – 29.01.2013.

מכאן - הכרעת הדין.

סקירת התמונה הראיתית

מטעם התביעה העידו מר יעקב מזרחי, מי שעל פי הטענה קיבל הסם המסוכן מהנאשם; רס"מ שלמה אפלמן, רס"ר נסים ביטון, רס"ל יצחק בונה, רס"ר איגור בויצ'וק - הבלשים שהשתתפו בפעילות לצורך מעקב אחר הנאשם ותפיסתו; רס"מ אברהם קויפמן, החבלן אשר תפס את חמרי הנפץ; רס"מ בני סומך, חוקר ימ"ר אשר גבה את הודעות הנאשם; רס"מ ערן גולן, אשר גבה את הודעת העד מר יעקב מזרחי; גב' מרים כהן ומר אמיל נעים, מי שהיו בעבר בעלי גישה לדירה.

כן הוגשו מוצגים שונים, ובין היתר אמרות הנאשם והעד מר יעקב מזרחי, לרבות תיעוד חזותי של חקירותיהם ושל החיפוש בדירה; דוחות פעולה; דוחות תפיסה ומסמכי שרשרת; חוות דעת מומחים בתחום ד.נ.א., זיהוי חומר נפיץ וסמים.

מטעם ההגנה העיד הנאשם בלבד, הוגשו דוח פעולה, חשבון דמי שכירות של הדירה לעמידר; סקיצה שערך הנאשם.

העד המפליל, לשטתה של התביעה, את הנאשם, בעבירה של אספקת הסם - ע.ת. 1 מר יעקב מזרחי, נשוי ואב לשמונה, עובד בצרכניה בדימונה, כבן חמישים שנה. לדבריו, במהלך יום העבודה, עת יציאתו לשליחות כלשהי מטעם בעלי הצרכניה, פגש בנאשם, שאל אותו אם יש לו "בוף" (חתיכת חשיש), העד המשיך בשליחותו, לאחר מכן הגיע אליו הנאשם, פתאום קפץ עליו ועל הנאשם שוטר. משהעד לא סיפר, כי קיבל דבר מה מהנאשם, וזאת בניגוד לדבריו באמרתו במשטרה, הוכרז כעד עוין, תוך שאמרת החוץ שלו ותיעוד החקירה הוגשו במסגרת סעיף 10א לפקודת הראיות (ת/1 ו-ת/2 בהתאמה), והותר לתביעה לחקור אותו נגדית. בחקירה הנגדית מטעם התביעה, עמד על כך כי לא קיבל דבר מהנאשם. אישר, כי סירב להתעמת עם הנאשם. בחקירה הנגדית מטעם הסניגור, אישר, כי נחקר בחשד לסחר בסם, כי מיד כשמסר בחקירה, שהנאשם מסר לו את הסמים, שוחרר. טען, כי בניגוד לדברי השוטרים, לא נתפס כלום בידו, אך הכחיש כי טען בחקירתו, שזרק את ה"בוף" לרצפה.

באמרתו של העד (ת/1), אשר הוגשה במסגרת סעיף 10א לפקודת הראיות, אישר כי נתפס עליו סם. גם שם סיפר, כי נשלח על ידי בעל הבית שלו למשימה מסוימת, פגש בנאשם, ביקש ממנו "בוף", אך שם הוסיף, כי לאחר פחות משתי דקות חזר הנאשם והביא לו חתיכה של חשיש, או אז קפץ עליהם השוטר. עמד על כך, כי לא היה אמור לשלם לנאשם בעבור הסם, ולדבריו פנה אל הנאשם בבקשה שיביא לו סם כי פונה "לכל מי שיודע שהוא מעשן". עוד אישר, כי נתפסו על גופו גם שקית המכילה סם מסוכן נוסף ובה טבק מעורב בחשיש, כאשר לגבי סמים אלה, מסר כי לא נתקבלו מהנאשם.

עדויות הבלשים: ראש צוות הבילוש ע.ת. 6 רס"מ שלמה אפלמן, משרת במשטרת ישראל כשלוש עשרה שנה ומחצה. בעקבות חשד כלפי הנאשם, כי עוסק בתחום סחר בסמים, בוצעה כנגדו פעילות מעקב. העד תדרך את שלושת הבלשים האחרים. הציג בפניהם את תמונת הנאשם. במהלך הפעילות, דיווח לו ע.ת. 2, כי זיהה את הנאשם וכי ראה אותו נכנס לכניסה מסוימת, או אז ביקש מ-ע.ת. 7 רס"ר נסים ביטון להמתין ליציאתו ולבדוק אותו ברגע שיוצא החוצה. ע.ת. 7 דיווח לו, כי עצר את הנאשם ובחור נוסף, וכי תפס סמים מסוג חשיש, וכן מפתח של דירה אצל הנאשם. העד, ביחד עם ע.ת. 3 רס"ר איגור בויצ'וק, ניסו דלת דלת, תוך שהנאשם טוען, כי אינו גר בבלוק הזה, ולבסוף נפתחה הדלת בקומה האחרונה בצד ימין. הנאשם בתחילה הרחיק עצמו מהדירה ולאחר מכן סיפר, כי מגיע אליה מדי פעם ולעתים ישן בה, וכי הרחיק עצמו ממנה כי פחד שיש בה "באנג". הנאשם היה לחוץ במהלך החיפוש. העד תפס, מתוך הכיור, כפפה ובה חומר נפץ ופתיל שחור. שמר על הכפפה כדי שניתן יהיה למצוא ט.א. ולפיכך בטוח שהנאשם לא נגע בכפפה. לא ראו את לבנת החבלה בהתחלה, רק לאחר ששברו את הכיור (ע' 22 ש' 10 – 13). באמצעות העד הוגש תיעוד של החיפוש (ת/12 ו- ת/ 13).

בחקירתו הנגדית, נשאל מדוע עצר את מי שלכאורה קיבל הסם, ע.ת. 1 מר יעקב מזרחי, בחשד לסחר בסם, והשיב כי "קונה או מוכר – זה סחר". אישר, כי הדירה היתה בלי חשמל. יתכן שבכיור היו עוד הרבה דברים וגם זבל (ע' 24 ש' 1 – 4). אינו יודע אם הכיור בשימוש (שם, ש' 5 – 6).