מדינת ישראל נ' מישייב ואח'

פסק דין

תביעה בגין נזק רכוש שנגרם לרכב השייך לתובעת בתאונה שארעה ביום 21/12/09 בכניסה לבסיס רעים.

1.הנהג ברכב התובעת (להלן, ולשם הנוחות, "התובע") טוען כי עמד מאחורי משאית הנהוגה על ידי הנתבע 1, בפתח הכניסה לבסיסו, והמתין לבדיקת השומר בשער.

בשלב מסויים סימן לו השומר כי הוא יכול להיכנס לבסיס, ואולם מאחר והמשאית שעמדה לפניו טרם נכנסה לבסיס והמתינה לבדיקת השומר, החל התובע לעקוף את המשאית מצד ימין.

תוך כדי עקיפתו את משאית הנתבע, החל הנתבע לנסוע קדימה, כשהוא סוטה עם המשאית מעט ימינה, וכתוצאה מכך פגעה המשאית בחלקו הקדמי שמאלי של רכב התובע וגרמה לו לנזק.

2.הנתבע טוען, מנגד, כי לאחר שהשומר בשער אישר לו להיכנס לבסיס, החל בנסיעה ישר כאשר לפתע הרגיש כי רכב התובע פוגע בו בצד. נטען כי התובע, שעקף אותו מצד ימין, לא יכול היה להיכנס לבסיס בשל המצאות עמוד שחסם את נתיב הנסיעה הימני בו נסע, ועל כן סטה שמאלה לנתיב בו עמדה המשאית, ופגע במשאית שאף היא החלה בנסיעה ישר.

למשאית לא נגרם נזק ממשי (מכל מקום לא הוצגו תמונות המעידות על פגיעה כלשהי).

3.לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים המעורבים, ועיינתי בכל החומר שהוצג, ובכלל זה, הודעות לחברת ביטוח, חקירות מצ"ח, תמונות הנזק ברכב התובע, דו"ח שמאי וכו', הנני מקבלת את התביעה בחלקה.

להלן נימוקי:

4.ברור מעדויות התובע והנתבע כי התאונה התרחשה בעת שהתובע עקף את המשאית מצד ימין, ויש לקבל, בהקשר זה, את העדות שמסר התובע לחוקר מצ"ח בסמוך לאחר התאונה, לפיה הפגיעה ארעה בעת שרכבו היה מקביל למשאית – עדות שנתמכת בעדות הנתבע.

לא נעלם מעיני כי בבית המשפט העיד התובע כי התאונה ארעה מיד כשיצא לעקיפה, וטרם נסע במקביל למשאית, ואולם כאמור לעיל בסמוך לאירוע העיד אחרת ויש לקבל את העדות שנתן בסמוך לאירוע, משזו אף מתיישבת עם עדות הנתבע.

5.אין בידי לקבל את עדות הנתבע לפיה בנתיב נסיעתו של התובע הוצב עמוד ועל כן סטה התובע שמאלה.

אין שום סבירות כי באמצע נתיב כניסה לבסיס יוצב עמוד. ודוק – מעדות הנתבע עלה כי מדובר בעמוד שמהווה את קצה המחסום, כך שעל אחת כמה וכמה אין כל סבירות כי קצה המחסום יוצב בתוך נתיב הנסיעה ולא בגבול הנתיבים. ודוק – גם הנתבע אישר בעדותו כי במקום היו שני נתיבי כניסה לבסיס:

"ש. אז היו שני נתיבים ?

ת. נכון"-עמ' 3 שר' 7.

אוסיף כי עדות התובע לפיה לא היה כל עמוד בתוך נתיב הנסיעה הימני היתה מהיימנה, ומכל מקום לתובע עדיפות, בענין זה, על הנתבע בשל העובדה כי הוא שירת בבסיס והכיר אותו היטב.

לאמור לעיל אוסיף כי הנתבע, בתצהירו, לא מעיד כי התובע סטה שמאלה (ראה סעיף 2 לתצהירו).

6.מכאן שסביר לקבוע כי בעת שהתובע נסע במקביל למשאית הנתבע, החל הנתבע בנסיעה, ובשל קרבתו לרכב התובע, ובשל סטיה קלה ימינה פגע בו.

עובר לתאונה דיבר הנתבע עם השומר מבלי שיצא מרכבו, ומכאן שסביר כי היה צריך להתקרב מעט שמאלה לעמדת השומר, כך כשהחל בנסיעה נסע בזוית קלה ימינה.

7.הנתבע אף אישר, בהגינותו, כי לפני התאונה כלל לא ראה את רכב התובע, כלל לא ידע כי הוא עוקף אותו מצד ימין, ולא ראה כי הוא נוסע במקביל אליו מצד ימין - ראה עדותו בענין זה: