מדינת ישראל נ' מירוצניק ואח'

החלטה – נאשמים 2 ו-3

במסגרת המנ"ת, עיינתי עיין היטב בכתב האישום בעניינם של הנאשמים 2 ו-3 ולא מצאתי כי העובדות המתוארות בכתב האישום, בכל הקשור לנאשמים אלה, מגלמות את יסודות העבירה שעניינה הפרעה לשוטר.

אליבא דכתב האישום, נאשם 1 הוא שסגר את דלת דירתו, לאחר או בעת שנאשמים 2 ו-3 נכנסו לדירה. נאשמים 2 ו-3 הינם, לכאורה, חסרי שליטה בכל הנוגע לדלת דירתו של נאשם 1 (ברצותו סוגר וברצותו פותח) ולא ברור איזו פעולה של הפרעה בוצעה על ידם (מיוחסת להם עבירה עצמאית שעניינה הפרעה לשוטר).

אשר להעלבת עו"צ – כבר הבעתי דעתי בנסיבות דומות, כי שימוש בהוראת חיקוק זו בנסיבות מעין אלה הינו פגום (בענין זה הנחיית יועמ"ש מס' 4.1103 והחלטת בית משפט עליון בענין אונגרפלד – רע"פ 2660/05). סעיף 45 לפסק הדין פסקה שניה סיפא:

"הטחת גידופים או קללות, הגם שיש בהם אלימות מילולית, אך אין בתוכנם או בצורת השמעתם פגיעה בליבה העמוקה של כבוד האדם, לא יהיו 'העלבה' אסורה, גם אם תוכנם ואופן השמעתם עלולים להיות קשים ופוגעים" (הדגשות שלי י.א.).

בנסיבות אלה, מצאתי טעם משפטי בתמצית הטיעונים מטעם ההגנה. מומלץ כי התיק יעבור בחינה נוספת, בעיקר לנוכח העובדה שנאשם 1 שהוא הנאשם הטבעי בתיק, נדון.

תזכורת במעמד ליום 2.12.10 בשעה 09:00.

ניתנה והודעה היום ג' חשון תשע"א, 11/10/2010 במעמד הנוכחים.

יעל אבירם , שופטת בכירה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: