מדינת ישראל נ' מיעארי(אסיר) ואח'

החלטה

השתלשלות העניינים

כנגד הנאשם ושותפו, נאשם 1 הוגש כתב אישום כשבצידו בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים בגין ביצוע עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, חבלה במזיד ברכב – בצוותא, תקיפה סתם והיזק לרכוש במזיד.

ביום 31.12.2009 הצהירה ב"כ הנאשם 2, אשר ייצגה אותו מטעם הסנגוריה הציבורית, כי כתב האישום הוקרא לנאשם, הוא הבינו ומעוניין שלא להשיב עליו במועד זה. הנאשם אישר את דברי באת כוחו.

ביום 11.2.2010, כפר הנאשם באמצעות באת כוחו, בעובדות כתב האישום, תוך התייחסות מפורטת לסעיפי האישום בכתב האישום (עמוד 6 לפרוטוקול שורות 18-23).

ביום 15.4.2010 בדיון שנקבע לשמיעת הראיות הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשמים יחזרו בהם מכפירתם, כתב האישום יתוקן, הנאשמים יודו בכתב האישום המתוקן , יורשעו וישלחו לקבלת תסקיר בעניינם טרם הטיעונים לעונש. התביעה הצהירה כי אינה מחוייבת להמלצות התסקירים.

בית המשפט הודיע לצדדים כי הוא אינו כבול להסדר הטיעון אליו הגיעו, התיר לנאשמים לחזור בהם מכפירתם, כתב האישום תוקן, הנאשמים הודו בכתב האישום המתוקן, הורשעו ונשלחו לשרות המבחן לקבלת תסקיר טרם הטיעונים לעונש שנדחו ליום 14.6.10.

ביום 30.5.10 הגיש הנאשם 2 באמצעות א כוחו החדש בקשה לחזרה מהודאה ולשמיעת הראיות בתיק. לטענתו לא התקיים הליך כמתבקש על פי סעיף 143 לחסד"פ ואף ההליך שהתקיים בדיון מיום 15.4.10, עת חזר בו הנאשם מכפירה, היה פגום.

בתגובתה הכתובה ציינה המאשימה כי המקרה דנן אינו מתיישב עם ההלכה בנושא החזרה מהודאה תוך שימת דגש על העובדה כי הנאשם היה מיוצג לאורך כל ההליך על ידי עו"ד מנוסה אשר דוברת את שפתו ועל כן קשה לומר כי הנאשם לא הבין משמעות הודאתו.

הדיון בבקשה נקבע ליום 14.6.10, אז ביקש ב"כ הנאשם 2 דחיית הדיון על מנת לנסות להגיע להסכמות עם המאשימה.

ביום 23.6.10 נגזר דינו של הנאשם 1 .

ביום 14.7.10 הודיע ב"כ הנאשם 2 כי הוא לא הצליח להגיע להסכמות עם התביעה וחזר על בקשתו לאפשר לנאשם לחזור בו מהודאתו.

ב"כ המאשימה ביקשה לדחות הבקשה, הפנתה לתגובת המאשימה בכתב והוסיפה כי הנאשם הודה בביצוע העבירות לא רק בפני בית המשפט אלא גם בפני קצין המבחן, כעולה מהתסקיר.

המסגרת הנורמטיבית

הסעיפים הנוגעים לענייננו הם סעיפים 143 ו- 153 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982.

סעיף 143 קובע-

"בתחילת המשפט יקרא בית המשפט את כתב האישום באזני הנאשם, ויסביר לו, אם ראה צורך בכך, את תכנו, אולם רשאי בית המשפט לא לעשות כן לגבי נאשם המיוצג על ידי סניגור, אם הודיע הסניגור לבית המשפט, כי קרא את כתב האישום באזני הנאשם והסביר לו את תכנו, ואם אישר הנאשם את ההודעה; דברי הנאשם וסניגורו יירשמו בפרוטוקול".

למקרא השתלשלות העניינים כפי שפורטה לעיל ולמקרא עמוד 1 לפרוטוקול בשורות 20-24 עולה כי הדיון בתחילת המשפט נערך כנדרש על פי החוק ולא מצאתי בפרוטוקולי הדיון תימוכין לטענות הנאשם ובא כוחו.

למעלה מן הנדרש אציין כי גם לאחר תיקון כתב האישום במסגרת הסדר הטיעון והצהרת הצדדים לפרוטוקול (עמוד 12 בשורות 24-26), הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן.

זאת ועוד – גם מהתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם עולה כי הנאשם לוקח אחריות על ביצוע העבירות ומביע חרטה וצער על מעשיו. בתסקיר מובאת טענת הנאשם כי היה תחת השפעת אלכוהול, ובמהלך ויכוח מילולי שהחל בינו לבין המתלונן איבד שליטה על התנהגותו.