מדינת ישראל נ' מיסגאנאו

החלטה

לכאורה בפני בקשה מכח סעיף 17 ד' לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו – 1996.

ראשיתה של בקשה זו בבקשה קודמת בתיק 37989-01-10, שם נטען כנגד אותו משיב כי איים והטריד ואף ניסה לתקוף בהיותו בגילופין מתלוננות המתגוררות עמו ביחידות דיור אחרות במרכז קליטה "קנדה".

בבקשה המקורית התבקש ביהמ"ש, לאחר שתמה החקירה להורות על שחרור המשיב בתנאים.

דא עקא, כי משתמה החקירה ובהעדר הצהרת תובע מכח סעיף 17 ד' הנ"ל, אין לביהמ"ש סמכות להורות על שחרור בתנאים.

עיון בפרוטוקול הדיון בבקשה המקורית מלמד, כי המבקשת בעצמה ביקשה לשחרר את המשיב בתנאים. ודוק, המבקשת ביקשה לשחרר את המשיב באותם תנאים שביקשה שביהמ"ש ישחרר.

דא עקא, משסברה המבקשת שאין לה מרות על המשיב, ביקשה להטיל את האחריות על כתפי ביהמ"ש והוסיפה "בלית ברירה נצטרך לעוצרו ולהגיש מחר כתב אישום".

בהחלטתו ביהמ"ש קבע כי משהסתיימה החקירה ואין לפניו הצהרת תובע, היה על המבקשת לשחררו בתנאים כפי שסברה לנכון ולא להטיל את האחריות על ביהמ"ש.

ואולם, המבקשת אצה רצה לה והגישה תוך פחות משעתיים הצהרת תובע, ועתה היא מבקשת להורות על מעצר עד תום ההליכים בניגוד לבקשה המקורית לשחרור בתנאים.

בהצהרת התובע נטען, כי בדעת המבקשת לעתור למעצר עד תום ההליכים. אולם, בבקשה הסרוקה בתיק אין בקשה להורות על מעצר עד תום ההליכים, אלא שוב מסומן ב- X כי המבקשת לא תתנגד לשחרור בתנאים.

הליכים משפטיים יש לנהל בתום לב.

חובת תום הלב חלה לא רק על חשודים, נאשמים ובא כחם, אלא גם על המדינה. קשה לומר שהתנהלות המבקשת במקרה דנן היא התנהגות בתום לב.

לא זו אף זו, ב"כ המבקשת בטיעוניה סבורה כעת כי מאחר והמשיב אינו מודה במיוחס לו ואינו נוטל על עצמו אחריות על מעשיו, לא ניתן לשחררו.

למעשה, אם נקרא את טענות ב"כ המבקשת, לא ניתן לשיטתה להורות על שחרור בתנאים מי שבשלב החקירה אינו מודה במיוחס לו. ובמילים אחרות, אם חשוד רוצה להשתחרר עליו להודות ורק אז אולי ישוחרר בתנאים וחזקת החפות אינה עומדת לו ולא יוכל לנהל את ההליך.

יצויין כי במהלך הכתבת ההחלטה באת כח המדינה מפריעה להכתבתה.

זכותו של חשוד וזכותו של נאשם לא להודות באישומים המיוחסים להם ועדין ניתן להורות על שחרור בין בתנאים ובין שלא בתנאים.

חבל שהמדינה לא נקטה בהליך הנכון מלכתחילה ופעלה בסופו של יום בדרך של "מקצה שיפורים".

יחד עם זאת, עיון בתיק החקירה מעלה שלא ניתן לאפשר למשיב לפחות לעת הזו לשוב ולהתגורר במרכז "קנדה".

לפיכך, ישוחרר המשיב בתנאים להלן:

1. התחייבות עצמית על סך 1,000 ₪ שלא יכנס למרכז "קנדה".