מדינת ישראל נ' מימוני(עציר)

נוכחים:

ב"כ המאשימה-עו"ד שניידר

הנאשם – הובא ממעצר

פרוטוקול

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום בו יוחסו לו שתי עבירות של איומים, עבירות לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן- החוק).

לפי הנטען בכתב האישום, ביום 14.11.11 בסמוך לשעה 09:00, הגיע הנאשם למשרדי לשכת הרווחה של עיריית אשדוד ברחוב קיבוץ גלויות 1 (להלן- המקום), על מנת לקבל טיפול מהעובדת הסוציאלית, הגב' ניקול אלייב (להלן- המתלוננת), וזאת ללא תיאום מראש.

הנאשם החל לצעוק על המתלוננת שהיא לא עושה כלום ולא יודעת כלום, ואיים עליה בפגיעה שלא כדין בגופה, בכך שאמר לה "אני אראה לך מה זה", תוך שעשה תנועות ידיים מאיימות והניף את אצבעו מול פני המתלוננת, וזאת בכוונה להפחידה או להקניטה.

בהמשך, ולאחר שהמתלוננת ביקשה מהנאשם לצאת מהמקום, איים הנאשם על המתלוננת בפגיעה שלא כדין בגופה, בכך שאמר לה "אני לא הכלב שלך, אני עוד לא התחלתי איתך ולא סיימתי איתך, נשבע באלוקים שאני אעשה לך משהו", וזאת בכוונה להפחידה או להקניטה.

בתחילת ההליכים, היה הנאשם מיוצג, וכפר באמצעות בא כוחו במיוחס לו בכתב האישום, כשלטענתו, הוא הגיע למקום על מנת לברר מה קורה בעניינו, הנמצא בטיפולה של המתלוננת, התפתח ויכוח בינו לבין המתלוננת, אך הוא לא איים עליה.

פרשת התביעה

עדות המתלוננת הגברת ניקול אלייב

המתלוננת העידה כי היא עובדת כעובדת סוציאלית בעיריית אשדוד, בענייני שיקום האסיר ודרי רחוב, וכי היא מטפלת בתיקו של הנאשם מיום כניסתה לתפקיד 1.9.11.

לגבי האירוע, טענה המתלוננת, כי הנאשם הגיע, מיד החל לדבר בטונים גבוהים, ביקש ממנה לטפל בעניין הקשור לביטוח הלאומי, היא השיבה לו, אך הוא לא היה מרוצה מתשובותיה והחל לצעוק שהיא לא עושה כלום ושהיא סתם יושבת במקום שלה.

לטענתה, כשביקשה מהנאשם לצאת מהחדר, הוא אמר לה שהוא לא הכלב שלה ושלא תדבר אליו בצורה כזו, תוך שהוא עושה תנועות בידיו אל מול פניה, מניף את אצבעו מול פניה, והוסיף שהוא התחיל לטפל בה ושהוא עוד לא סיים לטפל בה, וכשהגיע השומר העניין עבר לכיוון הפרוזדור, והנאשם אמר שהוא נשבע באלוהים שהוא עוד יראה לה מה זה ושיטפל בה.

המתלוננת טענה כי מאד פחדה במהלך האירוע, היתה בלחץ וחשה חוסר אונים, וכי לאחר שהנאשם הניף את אצבעו מולה, הוזמן השומר והבנות הגיעו, והשומר ניסה להוציאו בלי לגעת בו.

בחקירתה הנגדית, טענה המתלוננת כי היא מכירה את הנאשם, וכי נערכה ביניהם שיחת היכרות ארוכה לפני ראש השנה, לגבי העזרה שהיא יכולה לתת לו, לגבי הבעיות השונות שלו המטופלות בלשכת הרווחה, ולגבי השי לראש השנה, והיא הבינה ממנו שמצבו הכלכלי קשה מאוד.

המתלוננת הסבירה בחקירתה, כי מצבו של הנאשם מורכב, שכן הוא לא יכול לקבל כספים מהביטוח הלאומי, בטרם יסדיר את חובותיו בנוגע למזונות לגרושתו. לטענתה, קודמה בתפקיד הגיע להסדר עבור הנאשם מול הביטוח הלאומי, לפיו הנאשם ישלם סך של 50 ₪ לחודש, אך הנאשם מסרב לשלם לגרושתו, למרות שהוא יכול לעמוד בתשלום.

בנוסף, טענה כי המתנדב של האגודה לשיקום האסיר עבד עם הנאשם והציע לו עבודה מספר פעמים, אך הנאשם סירב לכך, והיא התרשמה מהנאשם כמי שאינו מעוניין לעבוד, אלא מעוניין בהסדר של הבטחת הכנסה.

לדבריה, עניין המגורים הטריד את הנאשם פחות מכל השאר, למרות שהיא מודעת לכך שהנאשם גר בבית אמו, שאחיו פינו אותו, ושאין לו מים וחשמל.

המתלוננת ציינה כי גם קבלת השי לראש השנה, לוותה בצעקות מצד הנאשם, וכי השיחות הטיפוליות איתו ארכו כשעה עד שעה וחצי.