מדינת ישראל נ' מימון

הכרעת דין

אני מרשיעה את הנאשם על פי הודאתו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ג' תמוז תשע"א, 05/07/2011 במעמד הנוכחים.

נועה פראג לבוא, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שבחר להודות בעבירה של נהיגה בשכרות.

ביום 3.12.10 בשעה 2:00 נהג הנאשם ברכב כאשר הוא שיכור. השכרות מכוח סירוב.

הנאשם נוהג משנת 2002 בעברו 5 הרשעות קודמות מכל הסוגים, ובהן, הרשעה שעניינה נהיגה בשכרות מיום 27.6.06.

התובעת עותרת לעונש של מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס.

מנגד, מבקש הנאשם התחשבות ביהמ"ש בהודאה, בחרטה, בנסיבותיו האישיות, באישיותו הנורמטיבית.

לא הוריתי על מינוי סנגור לאחר ששוכנעתי כי אין מקום לגזור עונש של מאסר בפועל על הנאשם. חלפו 5 שנים מאז שהורשע הנאשם בנהיגה בשכרות.

התרשמתי כי חרטתו כנה והוא מבין את חומרת העבירה ולא ישוב עליה.

סעיף 39 א לפקודת התעבורה קובע פסילת מינימום שלא תפחת משנתיים ימים.

בנסיבות מיוחדות שתרשמנה, רשאי ביהמ"ש להורות על קיצור התקופה.

לא מצאתי נסיבות מיוחדות אלו לאור הרשעה קודמת בשכרות.

עם זאת, בהיות הנאשם סטודנט למשפטים, ובהתחשב בהודאתו בהזדמנות הראשונה, לא אמצה עמו הדין.

לאחר ששקלתי השיקולים כולם, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

קנס בסך 2000 ש"ח או 20 ימי מאסר תמורתם.

הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשים שווים ורצופים החל מיום 1.9.11.

במידה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולמו במועד, תעמוד היתרה לפרעון מיידי.

אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של שנתיים ימים. מתקופה זו ינוכו 30 ימי הפסילה המנהלית אותם רצה הנאשם.