מדינת ישראל נ' מיכלאשוילי

החלטה

כמבוקש.

ניתנה והודעה היום י"א סיון תש"ע, 24/05/2010 במעמד הנוכחים.

דליה קליימן, שופטת בכירה

הכרעת דין

הנאשם הודה באמצעות בא כוחו בכל העובדות הנטענות בכתב האישום המתוקן לפיכך, אני מוצאת את הנאשם אשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן ומרשיעה אותו בהן.

ניתנה והודעה היום י"א סיון תש"ע, 24/05/2010 במעמד הנוכחים.

דליה קליימן, שופטת בכירה

גזר דין

בתיק זה כפר הנאשם באשמה, התיק נקבע להוכחות להיום, היום הגיעו הצדדים להסדר מסגרת כמפורט לעיל, כתב האישום תוקן לקולא, הנאשם חזר בו מן הכפירה והודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן.

גם לאחר תיקון כתב אישום מדובר בעבירות חמורות של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים וגרימת תאונת דרכים בה ניזוקו 3 כלי רכב, רכבו של הנאשם עלה באש, אך מזל הוא כי תוצאות התאונה לא היו חמורות יותר ולא נגרמו אבדות בנפש כפי שקורה לא אחת בנסיבות דומות, או כי אז היה נגזר דינו של הנאשם לשנות פסילה ארוכות ולא נמנע אף למאסר בפועל.

בהודאתו באשמה רואה אני לקיחת אחריות, הנאשם נוהג שנים ארוכות, בין הרשעותיו הקודמות עבירות חמורות של נהיגה באור אדום, תאונות דרכים ועוד.

בבואי לגזור את דינו של הנאשם אתחשב בנסיבותיו האישיות, בעובדה כי בעקבות התאונה ניזוק הנאשם כלכלית, רכבו הושבת, כן אתחשב בכך כי הנאשם נפסל מנהלית למשך 30 יום ולמעשה מרצה פסילה עד תום ההליכים מתאריך 4.3.10.

בבואי לגזור את דינו של הנאשם אתחשב בנימוקים אשר הביאו לתיקון כתב האישום לקולא אך אדגיש כי גם עבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול הינה עבירה נפוצה במחוזותינו.

על בתי המשפט להרתיע נאשמים בעבירות כגון אלה ולעשות כל שלאל ידם למניעת הקטל בכבישים הגובה קורבנות שווא מידי יום ביומו.

תאונות דרכים אינם גזירה משמיים אלא מעשי ידי אדם ועל בית המשפט לתרום תרומה ממשית למלחמה בתאונות הדרכים אשר הפכו נפוצות במחוזותינו, חיי אדם הם ערך עליון ויש לעשות שאלה ישמרו מכל משמר.

רכב הינו כלי מסוכן ובאחת יכול ויהא "כלי משחית", ידע כל האוחז בהגה כי הוא נדרש למשנה זהירות ואת העונש הצפוי לו עקב רשלנותו.

בע"פ 84/85 ליכטנשטיין נ' מ"י פ"ד מ (3) 141 אומר בית המשפט את הדברים הבאים:

"מכונית מהווה חפץ מסוכן שתכונותיו מחייבות את המשתמש בו ברמת זהירות גבוהה מזו הכרוכה בחפץ רגיל".

בר.ע. 2842/96 כחלון נ' מ"י תקדין עליון כרך 96 (2) עמ' 481 אומר כב' השופט טירקל את הדברים הבאים:

"הקטל הנורא בכבישי הארץ מחייב אותנו להקשות את ליבנו ולנהוג עם עבריינים כאלה במידת הדין ולא במידת הרחמים. משמעות הדברים היא, שיש להעלות את רמת הענישה בכיוון העונשים המירביים הקבועים בחוק, תוך הפחתת המשקל היחסי של הנסיבות האישיות. צר לי על כך, אולם דומני שאיש לא יחלוק שהשעה צריכה לכך".

ראה גם ע"פ 2580/93 פלוני נ' מ"י שם אומר בית המשפט כי ככל שמעשה העבירה שכיח והפך ל"מכת מדינה" וככל שהשלכותיו על החברה קשות יותר כך יועדף ההיבט השני שבענישה דהיינו הרתעה על דרך ענישה מרתיעה.