מדינת ישראל נ' מיכאילוב

החלטה

זוהי החלטה בענין בקשת הנאשם לקבלת סרטון מצלמת הרמזור מיום 16/7/13 של צומת ב.מ.ב. נשוא תאונת הדרכים שבכתב האישום מיום 30/12/11.

הבקשה הוגשה לאחר שניתנה הכרעת דין והתיק קבוע לקבלת תסקיר שירות מבחן ושמיעת טיעונים לעונש.

לאחר עיון בבקשה, בתגובתה של ראש לשכת התביעות (נרשמה בכתב יד ע"ג החלטת ביהמ"ש) ובתיק בית המשפט, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

ביום 15/7/13 ניתנה הכרעת הדין מנומקת בעניינו של הנאשם. בהכרעת הדין עמד בית המשפט על תקינות מערכת הרמזורים בצומת נשוא התאונה, וכן על קבילות הסרטון שהופק ממצלמות הרמזורים, בעת שהתאונה התרחשה (30/12/11).

נקבע, כי הסרטון קביל וכי מערכת הרמזורים פעלה כראוי. בית המשפט התייחס באריכות לענין הטענות שהועלו כנגד מערכת הרמזורים ודחה אחת לאחת את טענות ההגנה בענין זה.

עוד נקבע, כי נוכח גרסתו של הנאשם כי ראה אור כתום ברמזור צומת ב.מ.ב כאשר התקרב אליו, ונוכח פער הזמנים בין ההחשכה הנטענת ע"י ההגנה לבין מופע הרמזור האדום, יש לדחות את טענותיו גם בשל הבעייתיות בהתנהגותו חסרת הזהירות.

בית המשפט אף בחן את אחריות הנאשם על יסוד גרסתו במנותק מהנשקף בסרטון שתיעד את התאונה, וקבע כי גרסת הנאשם לא היתה אמינה בלשון המעטה, ולאור חובת הזהירות שלו ובהינתן יתר הראיות שהיו בפני בית המשפט, נקבע כי אין כל ספק בדבר אחריות הנאשם לתאונה.

הנה כי כן, הכרעת הדין מבוססת על ממצאי העובדה וממצאי המהימנות כפי שנקבעו בהכרעת הדין. למרות זאת, ועל אף השלב בו מצוי התיק (קבוע לקבלת תסקיר לעונש לפי בקשת הסניגורית), מצאה הסניגורית לפנות בבקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ ולבקש סרטון המצלמה מהצומת מיום 16/7/13 – מועד שהוא מאוחר לאירוע התאונה בכמעט שנתיים. לגישתה, על אף השלב בו מצוי התיק, לביהמ"ש הסמכות ליתן את הסעד המבוקש. המשיבה הביעה תמיהה על הבקשה ועיתוייה כמו כן חלקה על סמכותו של בית המשפט להעתר לה בשלב זה והפנתה להכרעת הדין.

יצוין, כי פניה זו באה לאחר שהסניגורית פנתה לעירייה, ואח"כ לבית המשפט, ובקשתה לקבלת הסרטונים נדחתה, והיא הופנתה להגיש עתירה מנהלית כנגד החלטת העירייה.

מהביקור שערך בית המשפט במקום, מחומר הראיות, ומידיעה שיפוטית לגבי המקום עצמו, עולה כי הצומת המדובר עבר שינויים רבים, לאמור, אין מצב הצומת ביום 16/7/13 כמצבה ביום האירוע התאונתי. לכן, אין רלבנטיות למצב מערכת הרמזורים במועד המאוחר הנ"ל.

יתרה מזאת, כפי שצוין לעיל, בית המשפט קבע את אחריותו של הנאשם לתאונה גם על יסוד גרסתו לקרות התאונה וחומר הראיות שלימד על התרשלות חמורה מצידו, לאחר שהתברר שלפי גרסתו הבחין באור כתום ברמזור נשוא התאונה, ולמרות זאת לא פעל לבלימה מיידית של הרכב, תוך שביהמ"ש מסתמך, בין היתר, על תחשיבים שערך בענין זה, המלמדים כי בהינתן המרחק שהיה הנאשם מהצומת, וגרסתו בדבר מהירותו, יכול היה למנוע את התאונה.

הבקשה נדחית ויחד איתה בטלה ההחלטה מיום 19/8/13 המורה לעיריית חיפה לעכב את גריסת הסרטונים מהצומת.

המזכירות תודיע לצדדים וליועמ"ש עיריית חיפה.

ניתנה היום, כ"ו אלול תשע"ג, 01 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: