מדינת ישראל נ' מיכאילוב

הכרעת דין

כתב האישום:

בתאריך 30.12.11 סמוך לשעה 06:35, נהג הנאשם ברכב מסוג מיצובישי, בשדרות ההגנה בחיפה, מכיוון צפון לדרום, והתקרב לצומת ב.מ.ב המרומזר. האור ברמזור שבכיוון נסיעתו היה אדום. חרף זאת, נכנס לצומת ופגע ברכב מסוג מאזדה נהוג על ידי מר סלע נדב (להלן: "הנהג המעורב"), אשר נכנס לצומת, מכיוון ב.מ.ב, בחסות האור הירוק שדלק ברמזור שבכיוון נסיעתו. כתוצאה מהתאונה נפגע הנהג המעורב ונפצע באורח קשה ביותר, הנאשם נחבל אף הוא חבלות של ממש. כמו כן, נגרמו נזקים לרכבים המעורבים ולרמזור המוצב במקום.

הנאשם הואשם איפוא, בעבירות הבאות:

נהיגה ברשלנות – עבירה לפי סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה ביחד עם סעיף 38 (2) + (3) לפקודה; גרם נזק לרכוש ואדם – עבירה לפי תקנה 21 (ב) (2) לתקנות התעבורה; אי ציות לרמזור אור אדום – עבירה לפי תקנה 22 (א) לתקנות התעבורה.

התשובה לכתב האישום:

הנאשם כפר באמצעות סנגוריו באחריות לתאונה. הוא אישר את התרחשות התאונה על נזקיה, הגופניים והרכושיים, אך כפר בכך שנכנס לצומת כשאור אדום היה ברמזור בכיוון נסיעתו. נטען, בין היתר, כי היו ליקויים במערכת הרימזור בצומת, ועקב כך נגרמה התאונה, ולא בשל רשלנותו של הנאשם.

דיון והכרעה:

כאמור, אין חולק על קרות התאונה ותוצאותיה. המחלוקת נסבה סביב הטענה המרכזית של ההגנה לפיה התאונה ארעה בשל ליקוי במערכת הרמזורים. את התאונה תיעדה מצלמה של מערכת בקרת הרמזורים. ההגנה תוקפת בטיעוניה את קבילתו של סרטון הוידאו שהופק ממערכת זו ואת משקלו הראייתי. בד בבד טוענת ההגנה, כי סרטון הוידאו מלמד על אי תקינותה של מערכת הרמזורים. לפיכך, השאלות שתיבחנה כסדרן להלן הן:

תקינות המצלמות

תקינות מערכת הרמזורים

קבילות סרטון הוידאו ומשקלו הראייתי

אחריות הנאשם לתאונה לאור הנשקף מסרטון הוידאו, ובמנותק ממנו לאור חובת הזהירות החלה עליו

א) תקינות מצלמות הרמזורים:

מהנדס התנועה, מר יואב דנצינגר, העיד כי בתקופה הרלוונטית לתאונה מצלמות הבקרה היו תחת אחריותו ותחת אחריות מרכז הבקרה, וכן היו מטופלות על ידי קבלן חיצוני שהיה תחת אחריות עיריית חיפה. יתר על כן, העיד כי במועד נשוא התאונה, מצלמות הבקרה היו תקינות הואיל והועברה תמונה וצולם סרט דבר המעיד על תקינות המצלמות. (עמ' 25, שורות 26-30). את המצלמות בודקים מספר פעמים ביום, שאכן מועבר אות וידיאו התואם לסוג המצלמה וכי הוא נקלט במרכז הבקרה. בנוסף, ציין כי מבוצעת פעולות תחזוקה חודשיות, על ידי קבלן הרמזורים ומפקח המחלקה (עמ' 26, שורות 1-3). אות הווידיאו הנקלט במצלמות עובר בעזרת ממירים ותשתית של סיבים אופטיים של עיריית חיפה עד למערכת הווידיאו של מרכז הבקרה.

מנגד, המומחה מטעם ההגנה, מר דורון פת, העיד כי אינו מכיר ואינו מומחה למצלמה ולטענתו המצלמה אינה חלק מתוכנית הרמזורים ואין קשר בינה לבין התוכנית, אך מתוקף היותו בוחן הינו מומחה לנתח תכנית רמזורים.

לאחר בחינת חומר הראיות שבפני ושמיעת העדויות, נקבע בזה, כי הוכחה תקינות מצלמות הרמזור שתיעדו את התאונה. די לצפות בסרטון המצלם את הצומת (אליו נתייחס בהרחבה בהמשך לאור הטענות שהועלו ביחס לקבילתו), כדי להבין כי המצלמות פעלו כתקנן, קלטו בעדשותיהן את הצומת, את מערכת הרמזורים ואת התנועה הזורמת. עדותו של מר דנציגר לא נסתרה ומלמדת על תחזוקה נאותה של מערכת זו. לא נרשמה כל תקלה במערכת המצלמות באותו מועד. המומחה מטעם ההגנה אישר בעדותו כי אינו מומחה למצלמות, הוא לא בחן את מערכת המצלמות בצומת, ממילא הוא לא מכיר אותה, ואף לא ניתח אותה. הטענה שהעלה כי מערכת המצלמות אינה חלק מתוכנית הרמזורים, אין לה דבר וחצי דבר, עם תקינות המצלמות ואין לה השלכה על קבילות הסרטון שהפיקה מערכת זו. מומחה ההגנה התייחס – וכך אף מעידה חוות דעתו – לפרשנות הצילומים הנשקפים מהסרטון שהפיקה מערכת המצלמות. לפיכך, בהינתן חומר הראיות שבפני ולאור עדותו של מהנדס התנועה מר דניצנגר, המסקנה היא כי מצלמות הצומת היו תקינות במועד קרות התאונה.

ב) תקינות מערכת הרמזורים:

1) הרמזורים -

בוחן התנועה מר אשר וקנין בעדותו, מסר כי בהיותו בוחן, בדק, בין היתר, את תקינות ופעולת הרמזורים והגיע לכלל מסקנה כי הרמזורים פעלו כסדרם, לדבריו העדשות והמופעים פעלו באופן תקין ולא היו מופעים חופפים (עמ' 14, שורות 31-32 ועמ' 15, שורות 1-2). בחקירתו הנגדית לב"כ הנאשם, העיד כי הרמזור שהיה בכיוון נסיעת הנאשם, עבד באופן תקין. באשר לטענה כי הרמזור נראה בסרטון כשהוא מוחשך, הוא הסביר, כי לפני שהרמזור הופך מירוק לכתום, הוא מהבהב, ובמעבר זה נראה כהחשכה. דבר זה נובע מאופן צילום הסרטון, וכי ידוע לו מקרה של חושך לשבריר שנייה, ולא שלוש שניות, וזאת בגלל נושא של צילום הבקרה, אך יחד עם זאת, חזר ואישר כי בדק ומצא כי לא הייתה שום בעיה בתקינות הרמזורים, הרמזור מהבהב, הופך לכתום ומכתום לאדום ( עמ' 20, שורות 2-4).