מדינת ישראל נ' מיטרני ואח'

גזר דין

מתוך עובדות כתב האישום המתוקן בהן הודו הנאשמים, עולה כי נאשם 1 שימש בעת הרלבנטית לכתב האישום, כקבלן ראשי בפרוייקט שיפוץ בבניין מגורים, ברח' מזא"ה, בתל-אביב (להלן: "אתר הבנייה"). נאשם 2 שגם הוא הינו קבלן רשום, שימש כמנהל עבודה ואחראי בטיחות באתר הבנייה. אתר הבנייה היה מורכב מבניין מגורים ישן של 5 קומות, והעבודה בו כללה שיפוץ חיצוני ופנימי של המבנה.

מתברר כי בחודש אפריל 2007, התקשר נאשם 1 לנאשם 3, שהיה מוכר לו כבונה פיגומים וביקש שיקים עבורו פיגום באתר הבנייה, העשוי מצינורות מתכת. נאשם 1 התרשל בכך כשלא בדק אם נאשם 3 הינו בעל הסמכה לבניית פיגומים, הגם שמסתבר שהיה בעל ניסיון בבניית פיגומים. נאשם 3 ביצע את עבודת הפיגומים, תמורת סכום של כ- 27,000 ₪.

מספר חודשים לאחר מכן, בתאריך 9.7.2007, בשעת צהריים, עבד תאופיק מסארווה, בעבודות טיח, כשהוא עומד על הפיגומים, שהקים נאשם 3, בגובה 10 מ'. בעודו עובד על הפיגומים, נפל תאופיק מסארווה מהפיגומים ונחת על הרצפה, ונפטר למרבה הצער, ולדאבון הלב, מיד.

היבטי הרשלנות של נאשמים 1 ו-2 שהיה בהם כדי לגרום למותו של המנוח, ברורים וכאמור הם הודו בכך. מדובר בשורת מחדלים שהביאה למותו של המנוח. זאת כאשר נאשם 1 התקשר לנאשם 3, שהסכים לקחת על עצמו את הקמת הפיגומים, הגם שלא עבר הכשרה מקצועית ולא הייתה בידו תעודת הסמכה לבצע עבודות מסוג זה על פי תקנות בטיחות בעבודה. על נאשם 1 היה מוטל לבדוק בצורה דקדקנית כי נאשם 3 רשאי לבצע הקמת פיגומים, אך הוא כשל בכך ולא עשה כן. כישלון זה היה בו כדי לגרום לקרות אותה תאונה מצערת וכואבת זו, שבה נספה המנוח.

נאשם 2 גם הוא לא עשה די בכל הנוגע לבטיחות העובדים, מאחר ולא ווידא כי הפיגומים היו במצב תקין עובר לתאונה, כאשר התברר עוד כי משטחי העבודה על הפיגומים היו מגודרים באמצעות אזן יד בלבד, בגובה כ- 1 מ' מעל פני הרצפה, והיו חסרים בגידור אזן-תיכון ולוחות רגליים. הכל בניגוד לתקנה 9 לתקנות בטיחות בעבודה (עבודות בנייה). בדיקות בטיחות נוספות שהיה מוטל על נאשם 2 לבצע, לא בוצעו.

אשר לנאשם 3, התביעה הבהירה כי מעבר הזמן כשלעצמו היה בו כדי ליצור חוסר ראייתי בכל הנוגע לקשירתו של נאשם 3 למעשה של גרימת מוות ברשלנות, והוא הודה אפוא בכך שלא מילא אחר הוראות תקנות 9, 43 ו- 44 לתקנות בטיחות בעבודה (עבודות בנייה).

יש להוסיף כי לחובת נאשמים 1 ו-3, עבר פלילי.

התובע עתר לגזור על נאשמים 1 ו-2 עונש מאסר, כאשר לגבי נאשם 1 צויין כי המאסר יבוצע בעבודות שירות. אשר לנאשם 2, עתר התובע לגזור עליו עונש מאסר ממשי, משהתברר שאינו מסוגל לבצע עבודות שירות.

עוד עתרו הצדדים במשותף לגזור על הנאשמים, בנוסף לקנסות, לפצות את משפחת המנוח בסכום של 20,000 ₪, בחלקים שווים.

כתב האישום והעובדות שבהם הודו הנאשמים, מגלה בעליל רמת רשלנות משמעותית מצד נאשם 1, שלו היה טורח ובודק כי נאשם 3 אינו רשאי לבצע עבודת פיגומים, מאחר ולא היה מוסמך לכך, היה בכך כדי לתרום תרומה משמעותית ומכרעת למניעת התאונה.

מכל מקום, הגם שרשלנותו של נאשם 2 הינה משמעותית, אני מוצא ממש בטענות סנגורו כי בנסיבות שהועלו בתיק זה, יש מקום ליצור הבחנה בינו לבין נאשם 1 בתיק זה, בכל הנוגע להיבטי ורמת הרשלנות הרובצת לפתחו של כל נאשם, כאשר כאמור יש למצוא בעניינו של נאשם 1 היבטי רשלנות העולים בחומרתם על אלו של נאשם 2, שכישלונו בפני עצמו מגלה היבטי רשלנות לא מעטים. יש גם ליתן את הדעת למצבו הבריאותי של נאשם 2 שאינו מן הקלים, גילו המתקדם ועברו הנקי, בכל הנוגע להיבט הענישה הנחוץ בעניינו.

בסיכומם של דברים, ולאחר ששקלתי את היבטי הרשלנות הנוגעים לכל אחד מהנאשמים בתיק זה, ולאחר שנתתי דעתי לטיעוניי הצדדים ולהסכמות שהוצגו ביניהם, בנוגע למידת הענישה, אני גוזר על כל אחד מהנאשמים כדלקמן:

1.על נאשם 1, 15 חודשי מאסר, מתוכם יהיו 3 חודשים לריצוי בפועל, בדרך של עבודות שירות שתבוצענה במרכז יהדות בוכרה, רח' הכינור 2, קרית שלום. שם יועסק הנאשם בשעות, בימים ובסוגי עבודה, כפי שנקבע ע"י הממונה. הנאשם יחל בביצוע העבודות בתאריך 12.10.2010. לשם כך עליו להתייצב במשרדי הממונה על עבודות השירות, במועד שנקבע, בשעה 08:00, במפקדת מחוז מרכז ברמלה. יתרת העונש תהא על תנאי למשך 3 שנים והתנאי שלא יעבור עבירה על פי סעיף 304 לחוק העונשין, במשך תקופת התנאי.

2.אשר לנאשם 2, בנסיבות העניין, ומתוך שנתתי דעתי לאותם היבטים הנוגעים למצבו הכולל כפי שפורטו לעיל, ולאור מידת רשלנותו, אני גוזר עליו עונש של 12 חודשי מאסר שיהיו על תנאי למשך 3 שנים מהיום והתנאי שלא יעבור עבירה על פי סעיף 304 לחוק העונשין, במשך תקופת התנאי.

3.אשר לנאשם 3, שהורשע כאמור בעבירות שעניין אי קיום תקנות בטיחות בבנייה, כפי שצויינו לעיל, אני גוזר עונש של 6 חודשי מאסר שיהיו על תנאי למשך 3 שנים מהיום והתנאי שלא יעבור עבירה על פי תקנה 9, או 43 או 44 לתקנות בטיחות בעבודה (עבודות בנייה) התשמ"ח-1988.

4.בנוסף, אני גוזר על כל אחד מהנאשמים קנס כספי בסך 2500 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו . הקנס ישולם בתוך 45 יום מהיום.

5.אני מחייב כל אחד מהנאשמים בתשלום פיצוי כספי למשפחת-עזבון המנוח, כדלקמן:

נאשם 1 - 6700 ₪, נאשם 2 - 6700 ₪, נאשם 3 - 6600 ₪. הפיצויים יופקדו בקופת ביהמ"ש בתוך 90 יום מהיום. התביעה תודיע למזכירות ביהמ"ש כיצד יועברו הפיצויים למשפחת המנוח וזאת בתוך 30 יום מהיום.

המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לממונה על עבודות השירות.