מדינת ישראל נ' מיזרחי(עציר)

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, לפי סעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו-1996.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו 3 אישומים בעבירות של התפרצות לרכב בכוונה לבצע גניבה וגניבה מרכב, בשלוש הזדמנויות כאמור.

לדיון שהתקיים בענינו של המשיב בפני כב' ס.נ. השופט הימן ביום 22/08/10 נקבעו קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר בדמות מסוכנות.

בית המשפט מפי כב' ס.נ. השופט הימן קבע כי רף המסוכנות של המשיב כלפי רכושו של הציבור הוא גבוה, עד כי אין אפשרות לבחון אפשרות שחרורו של המשיב מבלי להזקק לחוות דעתו המקצועית של שירות המבחן.

לפיכך הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב עד החלטה אחרת ושלח את ענינו לאבחון בשירות המבחן.

הדיון נדחה ליום 16/09/10.

לדיון ביום 16/09/10 התקבלה הודעה משירות המבחן לפיה עקב עומס עבודה חריג, לא נערך שירות המבחן להגיש התסקיר במועד וכי אין באפשרותו לערוך אבחון בענינו של המשיב ולהגיש תסקיר טרם יום 10/10/10.

באותו דיון עתר ב"כ המשיב כי בית המשפט יבחן אפשרות שחרורו של המשיב בחלופה, מבלי להמתין לקבלת תסקיר מעצר וזאת נוכח פרק הזמן הממושך שעשוי לחלף עד קבלתו של תסקיר.

בהחלטתי מיום 16/09/10 לא נעתרתי לבקשת ב"כ המשיב לבחון אפשרותו שחרורו של המשיב בחלפה טרם קבלת תסקיר. ציינתי כי מסוכנותו של המשיב שבפני הינה ברף הגבוה ומצבו ההתמכרותי אינו ברור ולפיכך סברתי כי יש מקום כי טרם שבית המשפט יחפז ויורה של שחרורו של המשיב יש מקום לקבל תסקיר מעמיק אשר יתייחס בין היתר גם למצבו ההתמכרותי של המשיב בדיקה אשר אינה יכולה להערך במהלך הדיון באולם.

לפיכך נעתרתי לבקשת שירות המבחן והוריתי על דחיית הדיון בענינו של המשיב לצורך קבלת תסקיר ליום 11/10/10.

לדיון היום התקבלה הודעה מטעם שירות המבחן כי למרות מאמצים לעמוד במטלה שהוטלה, לא עלה בידי שירות המבחן לפגוש במשיב.

שירות המבחן שב ומציין את מעמסת העבודה בה הוא מצוי בימים אלה ומצוקת כוח אדם ומציין כי יוכל להגיש תסקיר בענינו של המשיב רק ביום 19/10/10.

בנסיבות הללו עתר ב"כ המשיב כי בית המשפט בעת הזו יבחן אפשרות שחרורו של המשיב בחלפה המוצעת תוך התרשמות ישירה ובלתי אמצעית מהמפקחים הנוכחים באולם בית המשפט.

לחיזוק עתירתו צרף ב"כ המשיב פסיקה עדכנית שיצאה תחת ידי בית המשפט העליון, אך לאחרונה, בש"פ 6446/10 מיום 02/09/10 ובש"פ 6989/10 מיום 07/10/10.

בשתי החלטות אלה מצא לנכון בית המשפט העליון להורות על שחרורם של עוררים בחלופות מעצר טרם קבלתו של תסקיר מעצר ולאחר ששירות המבחן התמהמהה זמן בלתי סביר בהכנת התסקיר תוך שבית המשפט מתרשם באופן בלתי אמצעי מהחלופות ולאחר שמוצא אותן ראויות מאשרן כחלופות זמניות.

ב"כ המשיב טען כי לפחות בנסיבות בש"פ 6989/10 הרי שהמקרה שם היה חמור אף מהמקרה שבפנינו ומסוכנותו של העורר שם אף עלתה על מסוכנות המשיב שבפני.

ב"כ המבקשת התנגד לשחרורו של המשיב טרם קבלת תסקיר, הפנה לקביעת בית המשפט לפיה קמה עילת מעצר מוצקה בענינו של המשיב וכי מסוכנותו כלפי הרכוש הינה ברף הגבוה. לדבריו יש לאבחן את ההחלטות שניתנו בבית המשפט העליון באופן ששם דובר בבקשת דחיה רביעית ובענינו מדובר בבקשת דחיה שניה. כמו כן טען כי נוכח העובדה כי שירות המבחן התחייב להגיש תסקיר תוך 8 ימים מהיום, הרי שיש להמתין פרק זמן זה שהינו קצוב וידוע.

ייאמר מיד כי המלצותיו של שירות המבחן כגורם מקצועי הינן כלי עזר חשוב בידי בית המשפט בשלב ההכרעה בסוגיית המעצר.

יחד עם זאת הלכה ברורה מאת בית המשפט העליון הינה כי באותם מקרים בהם מבקש בית המשפט להסתייע בשירות המבחן לצורך בחינת האפשרות לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר, ההנחה היא כי תסקיר המעצר יוגש בתוך פרק זמן קצר יחסית, או לכל הפחות סביר, וזאת בהתחשב בין היתר בעובדה שהנאשם מצוי מאחורי סורג ובריח אף שעומדת לו באותו שלב חזקת החפות.