מדינת ישראל נ' מיה(עציר)

החלטה

בדיון שהתקיים בעניינו של המשיב ביום 5/1/10, סקרתי את הראיות המצויות בתיק החקירה, ובאתי לכלל מסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, בכל העבירות המיוחסות לו, דחיתי טענת ב"כ המשיב כי קיים כירסום בראיות התביעה. עוד מצאתי קיומה של עילת מעצר סטטוטורית הטומנת בחובה חזקת מסוכנות, אשר הנטל על המשיב להפריכה.

סברתי כי בשלב זה לא הצליח המשיב להפריך את חזקת המסוכנות, שכן מדובר במשיב אשר לו עבר פלילי מכביד עוד מתקופת היותו נער בעבירות מעבירות שונות, עבירות רכוש, אלימות, סמים, מרמה והחזקת סכין.

כמו כן, התרשמתי מקיומה של בעיית שתייה, בעטיה המשיב מתפרץ ולא שולט בהתנהגותו.

בנסיבות הללו, לא מצאתי להורות, כבקשת ב"כ המשיב, על שחרורו של המשיב לחלופה, וסברתי כי יש מקום לקבל בעניינו תסקיר שירות המבחן, אשר יבחן הן את "העושה" קרי המשיב, המסוכנות הנשקפת מפניו, בעיית האלכוהול ככל שקיימת, מערכת היחסים והדינמיקה בין בני הזוג, וכן את טיבה של החלופה המוצעת.

לדיון היום הוגשה בקשת דחייה של שירות המבחן, לפיה בשל עומס בו מצוי השירות, לא עלה בידו להכין ולהגיש תסקיר לביהמ"ש, וכי הוא זקוק לעשרה ימי עבודה נוספים לצורך הכנת תסקיר, תוך שהשירות מציין בבקשת הדחייה כי הוא ער לעובדה כי מדובר במי שנמצא במעצר מאחורי סורג ובריח.

ב"כ המשיב עתרה לביהמ"ש להתרשם באופן בלתי אמצעי מהחלופה, ולהורות כבר בשלב הזה על שחרורו של המשיב בחלופת מעצר בית, בבית דודו, המרוחק מהמתלוננת, וזאת בין היתר, על מנת להיטיב עם שני הקטינים, שהוא אביהם.

ב"כ המבקשת התנגד לבקשה, וסבר כי אין מקום להורות על שחרור המשיב, עוד טרם שהתקבל תסקיר שירות המבחן, אשר ישקף לביהמ"ש התמונה בכללותה, לרבות המסוכנות הנשקפת מהמשיב.

המחלוקת במקרה דנן מצטמצמת לשאלה האם ראוי לשחרר המשיב עוד בטרם קבלת תסקיר לחלופת מעצר. נכון הוא שככלל לביהמ"ש קנויה הסמכות לשחרר משיב לחלופה גם ללא תסקיר, תוך בחינה קונקרטית של חלופות מוצעות ועריכת איזונים מתאימים.

בענייננו, קבעתי כאמור לעיל, קיומה של עילה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. המדובר בעילת מעצר סטטוטורית, והוריתי על קבלת תסקיר שירות המבחן.

שירות המבחן הוא הגורם המקצועי אשר מתרשם מנסיבותיו האישיות של המשיב, מן הערבים המוצעים ומגיש בסופו של יום לביהמ"ש את המלצתו הנסמכת על בדיקה מקצועית ומעמיקה הן של המשיב הספציפי, והן של החלופה המוצעת.

מאליו מובן שההחלטה הסופית הינה תמיד ולעולם של ביהמ"ש, אך סבורני כי לצורך קבלת תמונה מלאה, ובפרט שעסקינן בעבירות אלימות בתוך המשפחה, ונוכח הדינמיקה הבעייתית שטבועה במקרים מסוג זה, מן הראוי כי תיפרש בפני ביהמ"ש תמונה מלאה, באמצעות שירות המבחן.

לא מצאתי כי ב"כ המשיב הצביעה על נסיבות מיוחדות אשר מצדיקות שחרורו לחלופה. טובתם של הקטינים אף היא מן הסתם תעלה כאשר שירות המבחן יבדוק את המשפחה, ולביהמ"ש בשלב זה אין כל כלי להכריע בעניין זה, שכן על פניו, ומחומר הראיות, כפי שהוצג לבית המשפט, עולה כי דווקא בשלב בו התגוררו בני הזוג יחד, נחשפו הקטינים למערכת יחסים אלימה והרסנית.

עוד מצאתי לציין כי אין המדובר בדחייה למועד לא ידוע, אלא בדחייה בת כ- 10 ימים, וזאת מבלי חלילה להקל ראש בקושי של שהייה במעצר במשך התקופה הנ"ל.

בנסיבות הללו, לא מצאתי לנכון להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, בטרם קבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו.

סוף דבר, אני מורה על דחיית הדיון לצורך קבלת תסקיר שירות המבחן ליום 4/2/10 שעה 10:00.

המשיב יובא ע"י שב"ס.

המזכירות תשלח בדחיפות העתק פרוטוקול ישיבת היום לשירות המבחן למבוגרים.

ב"כ המשיב תוודא קבלת ההחלטה בשירות המבחן.

לאחר הדברים שנאמרו, אוסיף ואבקש משירות המבחן כי יעשה כל מאמץ להכין את התסקיר בעניינו של המשיב, בהקדם האפשרי.