מדינת ישראל נ' מטריה(עציר)

החלטה

בפני בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו.

כעולה מכתב האישום מיוחסות למשיב, עבירת כניסה לישראל שלא כדין וכן עבירת הפרעה לשוטר והתחזות.

ברקע הדברים נכנס המשיב לישראל שלא כדין ביולי 2009, תוך כדי שנתפס הציג לשוטר תעודה מזהה של אחיו על מנת להכשיל את השוטר.

אין מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה. יחד עם זאת טען ב"כ המשיב למחדלים ולהגנה מן הצדק, תוך שהוסיף וטען כי בנסיבות של תיק זה יש להורות על שחרורו של המשיב.

התברר כי המשיב ריצה עונש מאסר. תוך כדי ריצוי העונש למדינה נודעו כל הפרטים הנדרשים לצורך התיק התלוי ועומד היום. ניתן היה לבקש את מעצרו של המשיב כבר כאשר ריצה עונש מאסר ולא להמתין עד לאחר שחרורו ומעצרו מחדש.

ביום 27.10.10, בעת מעצר הימים שנדון בפני בתיק 53908-10-10, קבעתי כי לאור ההתנהלות בתיק זה כאשר זרוע אחת של המדינה פעלה במקביל לזרוע אחרת, ניתן לשקול שחרור לחלופה גם בשלב מעצר הימים.

המשיב לא הצליח לדאוג לחלופה ולפיכך נעצר במעצר הימים.

כאשר הוגש כתב אישום ביקש ב"כ המשיב דחייה על מנת לשקול חלופה.

יש להוסיף כי על גבי הבקשה למעצר היום, לא צויין כי למשיב עבר פלילי בעבירות דומות, אולם כפי שעלה בדיון למשיב יש עבר פלילי בעבירת שב"ח.

כפי שצויין קודם, העבירה מיוחסת למשיב אינה רק שב"ח אלא גם התחזות.

עילת המעצר הינה בעיקרה החשש מפני ההמלטות מן הדין.

דרך כלל בעבירות שב"ח, איון החשש הינו בהפקדה כספית וכאשר מדובר על עבירות נילוות, ההפקדה הכספית הינה משמעותית יותר.

לדיון היום התייצבה ערבה אשר מסרה כי תוכל להיות בקשר עם המשיב ולהודיע לו על הדיונים ולדאוג להבאתו.

מצאתי כי לערבה יש רצון טוב, אולם מאידך אין לתלות את הבאתו של המשיב רק על הערבה.

בנסיבות עניינו של המשיב ובדגש על המחדלים שבמיצוי החקירה בזמן שהמשיב היה במאסר, מצאתי כי ניתן להורות על שחרורו של המשיב לחלופה בתנאים הבאים:

1.הפקדה כספית בסך 7,000 ₪.

2.חתימה על התחייבות עצמית בסך 10,000 ₪.

3.ערבות צד שלישי של הערבה בסך 10,000 ₪.

ניתנה והודעה היום כ"ג חשון תשע"א, 31/10/2010 במעמד הנוכחים.