מדינת ישראל נ' מטרי(עציר)

החלטה

ערר על החלטת בימ"ש השלום בראשון לציון (כב' השופטת זמיר) במ"ת 43915-01-11 , החלטה מיום 9.3.11 בה הורתה על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בבית דודו ודודתו בקלנדיה ובתנאים נוספים.

ביום 24.1.11 הוגש כנגד המשיב ואחרים כתב אישום אשר ייחס למשיב ביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע ושלוש עבירות של גניבת כלי רכב כאשר לפי העולה מכתב האישום המשיב היה חבר בהתארגנות עבריינית של גונבי כלי רכב ותפקידו היה להעביר את כלי הרכב הגנובים לידי אחרים.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

במהלך הדיונים הוברר כי למן מעצרו של המשיב ובמשך דיונים רבים שהתקיימו בפני בית המשפט בתאריכים הבאים: 10.1.11, 19.1.11, 24.1.11, 30.1.11, 7.2.11, 9.2.11 ובשני דיונים נוספים אשר התקיימו הן בפני בימ"ש שלום והן בפני ביהמ"ש המחוזי, הזדהה המשיב בזהות בדויה כשהשתמש בתעודת זהות של אחיו ואף כך הזדהה בפני עורך דינו.

בימ"ש קמא הורה על שחרורו של העורר לחלופת מעצר בפיקוחו של אביו אשר היה מודע לזהות הבדויה אותה הציג המשיב ועל כך הוגש ערר לבימ"ש זה.

ערר זה נידון ביום 24.2.11 בפני כב' השופטת רג'יניאנו.

בהחלטתה של כב' השופטת רג'יניאנו קבעה היא כי:

"ההחלטה של בימ"ש קמא להורות על שחרורו של המשיב למעצר בית בבית הוריו היא החלטה בעייתית בלשון המעטה. התנהלותם של הורי המשיב, כאשר ידעו שהמשיב מתחזה לאחיו, מלמדת כי אין לסמוך עליהם שיקיימו את תנאי הפיקוח על המשיב. אפילו אם סבר בימ"ש קמא שלעת הזאת ניתן ליתן החלטה זמנית עוד בטרם קבלת התסקיר, שחרורו של המשיב לבית ההורים כפי שציינתי לעיל אין בו כדי להבטיח קיום תנאי מעצר הבית. לפיכך החלטה שניתנה על ידי בימ"ש קמא מבוטלת והמשיב ייעצר עד החלטה אחרת".

לטעמי היה מקום להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו ולו בשל העובדה כי התנאי הבסיסי לשחרור לחלופה הינו מתן אמון במשיב, אמון שלא ניתן ליתן במי שבתעוזה רבה מזדהה בפני ערכאות שיפוטיות כאדם אחר.

יחד עם זאת, משהחליט בימ"ש קמא לשחרר את המשיב לחלופה, וביהמ"ש המחוזי (כב' השופטת רג'יניאנו) הורתה על החזרת התיק לבימ"ש קמא על מנת שתוצענה ותיבחנה חלופות נוספות או שבימ"ש קמא ימתין לתסקיר שירות המבחן שהוזמן, סברתי כי במידה ותוצענה חלופות אחרות, ניתן יהא לשחרר את המשיב לחלופת מעצר חרף האמור.

ממזכר של רב פקד רוני כהן אור מיום 7.2.11 עולה כי המשיב עצמו טען כי המתחם בו מתגוררת משפחתו ובכללם הערבים המפקחים אשר אושרו על ידי בימ"ש קמא הינו מתחם מסוכן "שזורקים שם אבנים" ולאחר שנעשתה בדיקה על ידי עורך המזכר התברר כי מדובר בשטח "אדום", כלומר, שטח אשר הכניסה אליו צריכה להיות מלווה על ידי צה"ל לאחר תאום ופקודת מבצע.

חקירת הערבים המפקחים בבית משפט קמא העלתה כי מדובר בדודו ובדודתו של המשיב אשר מתגוררים באותו מתחם בו מתגוררים הוריו של המשיב. הדודה העידה בביהמ"ש כי "בעלי הוא מטומטם גדול בגלל שהוא עשה את זה והגן על המשיב. ידעתי שהוא עשה את זה, מההתחלה ידעתי שהוא עשה את זה. זה טעות. מה יכולתי לעשות אחרי שהוא עשה את זה? ידעתי את זה רק אחרי, אמרתי לו שזאת טעות".

משמע, מדובר במפקחת אשר מלבד היותה מתגוררת במתחם אשר בו לא ניתן לפקח על המשיב, מפקחת זו נשואה לדודו של המשיב אשר סייע למשיב בהתחזותו לאחר, למצער, לא דיווח על מעשיו אלה של המשיב.

סבורני כי אותה דודה אשר לא יכלה לעשות דבר לאחר שידעה שבעלה הגן על המשיב וסייע לו כשהשתמש בזהות בדויה, אינה יכולה להיות מפקחת.

בנסיבות אלה הצעתי לב"כ המשיב לבדוק אפשרות שחרורו של המשיב לחלופה אחרת אשר אינה מצויה במתחם המגורים בה מתגוררים הורי המשיב ואשר ניתן להיכנס אליה ללא ליווי כוחות צה"ל. ב"כ המשיב טען כי אין בנמצא חלופה כזו.

בנסיבות אלה סבורני כי אין מנוס ממעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו וכך הנני מורה.

למשיב שמורה הזכות להציע חלופת מעצר אחרת בתנאים שהותוו בהחלטתי זו.

הדיון היה אמור להתחיל בשעה 10:30 והתעכב עד עתה (השעה 15:40) בשל ריבוי עררים שהוגשו היום.

ניתנה והודעה היום ד' אדר ב תשע"א, 10/03/2011 במעמד הנוכחים.