מדינת ישראל נ' מטר-זעאתרה

החלטה

נגד המשיבה הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לה עבירות של גרם מוות ברשלנות, גרימת נזק לאדם ולרכוש ברשלנות, נהיגה במצב המונע שליטה ברכב, נהיגה במהירות בלתי סבירה, סטיה מנתיב נסיעה, נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף, נהיגה ללא ביטוח.

על פי כתב האישום המתוקן, בתאריך 2/9/08 נהגה המשיבה ברכבה ברחוב מורן בנצרת עילית, כשהיא שרויה במצב גופני ובריאותי לקוי המונע שליטתה ברכב. המשיבה נהגה במהירות בלתי סבירה ובעקומה קלה ימינה בכוון נסיעתה סטתה עם רכבה שמאלה, עברה לנתיב הנגדי ועלתה על המדרכה השמאלית, עליה הילכו אותה עת המנוח ושני נכדיו הקטינים. המשיבה פגעה במנוח ובנכדו בן השנתיים והרכב המשיך להתדרדר במדרון שמשמאל לכביש עד שנעצר. כתוצאה מן התאונה נהרג המנוח, נכדו בן השנתיים נפצע באורח קשה, המשיבה נפגעה אף היא ונזקקה לאשפוז והרכב ניזוק קשות. לפי כתב האישום, המשיבה ביצעה את האמור כשהיא נוהגת ללא רשיון נהיגה תקף וללא תעודת ביטוח בת תוקף.

עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה לפסילת המשיבה מלהחזיק ברשיון נהיגה עד למתן פסק דין, בהתאם לסעיף 46ב לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א-1961. בקשה זו היא הנדונה בפניי.

ב"כ המבקשת טען כי קיימות ראיות לכאורה טובות להוכחת אשמתה של המשיבה במיוחס לה לפי כתב האישום המתוקן. ב"כ המבקשת הפנה לדו"ח הבוחן ממנו עולה תוואי הנסיעה נשוא כתב האישום, הכולל סטיה מנתיב נסיעת המשיבה לנתיב הנגדי, תוך חציית קו הפרדה רצוף, עליה על המדרכה, פגיעה במנוח ובנכדו והמשך נסיעה ללא שליטה עד לעצירה בעקבות פגיעה בשוחת ביוב, כל זאת למרות קיום שדה ראיה לאורך 121 מטרים ולמרות מזג האויר הנוח והעובדה שמדובר באור יום ובכביש תקין שהסימון בו ברור. עוד מפנה ב"כ המבקשת למיקום הילד בין השיחים, סמוך לכתם הדם המיוחס למנוח, לכובע ולסנדל של המנוח, המחזקים מסקנות הבוחן בדבר מהלך התאונה ולשתי הבדיקות שערך הבוחן למערכת ההיגוי והבלמים ומצאן תקינות. כן הפנה ב"כ המבקשת למהירות נסיעת המשיבה שהנה לפחות 56.3 קמ"ש, לבדיקות הצמיגים שערך ד"ר איתמר שרון שהראו כי הצמיגים אינם הגורם לתאונה, להודעות המשיבה המצביעות לגישתו כי מצבה הפיזיולוגי במהלך הנסיעה הביא אותה לחוסר שליטה ברכב, שהביא לסטיה מנתיב ולתאונה ואף להודעתו של יובל גיליאדוב עד הראיה בן ה-8 שנים שסיפר כי הרכב פגע בסבו ובאחיו בעת שצעדו על המדרכה ואז סבו ואחיו עפו עם הרכב לתהום. ב"כ המבקשת טוען כי המעשים החמורים המיוחסים למשיבה מצביעים על מסוכנותה וכי הגם שעברה התעבורתי נקי מהרשעות קודמות, הרי שהיא החזיקה ברשיון נהיגה לאורך כשנתיים בלבד בהן היתה "נהגת חדשה" ומאז לא חידשה רשיונה עד ליום 5/9/08, ימים ספורים לאחר התאונה, כשבזמן התאונה לא היה לה רשיון נהיגה תקף. כמו כן, טען ב"כ המבקשת כי המשיבה ביצעה בשנת 2007 תאונת דרכים נוספת עליה לא דיווחה למשטרה והתייחס לטענת השיהוי תוך הפניה לפסיקה.

המשיבה מתנגדת לבקשה. ב"כ המשיבה טען כי מדובר בשיהוי של 6 חודשים מתום הפסילה המנהלית עד להגשת כתב האישום ושל 9 חודשים ממועד התאונה ואף יותר עד לדיון היום והציג פסיקה לפיה לשיהוי משקל רב שעשוי להוביל לדחיית הבקשה הנדונה. לדידו, פעולות החקירה האחרונות שביצעה הפרקליטות לא מצדיקות אי הגשת כתב אישום במהלך תקופת הפסילה המנהלית. ב"כ המשיבה הוסיף כי המשיבה נהגה מאז תום הפסילה המנהלית באופן רצוף ללא עבירות נוספות ואין לה כלל עבר תעבורתי. מכאן מסיק ב"כ המשיבה כי המשך נהיגתה אינו מסוכן. ב"כ המשיבה מסכים כי קיימות ראיות לכאורה לכך שהמשיבה סטתה מנתיבה לנתיב הנגדי ופגעה בסב ובנכדו. עם זאת, לטענתו, התאונה לא נבעה מהתרשלות המשיבה אשר התעלמה ממצבה הגופני אלא נגרמה עקב כשל מכאני ברכב. לביסוס האמור מפנה ב"כ המשיבה להודעותיה מיום 10/9/08 ומיום 21/9/08 בהן טענה כי חשה סטיה בהגה. ב"כ המשיבה טוען כנגד טיב הבדיקות שביצע הבוחן למערכות הבטיחות של הרכב ומוחה על כי משטרת ישראל לא התירה למשיבה ליטול את רכבה לבדיקת מומחה מטעמה. עוד טען ב"כ המשיבה כי המשיבה לא יודעה בדבר זכותה להוועץ בעורך דין ולכן יש להחיל בנדון את הלכת יששכרוב ולא לפסלה עד לתום ההליכים. ב"כ המשיבה הסביר כי למשיבה היה רשיון נהיגה תקף בעת התאונה בניגוד לאמור בכתב האישום המתוקן.

בתאריך 1/8/07 נכנס לתוקפו תיקון מספר 79 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, שבמסגרתו התווסף לפקודה סעיף 46ב. לפי סעיף זה, כאשר מוגש כתב אישום נגד בעל רשיון נהיגה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם, יורה בית המשפט על פסילתו מלהחזיק ברישיון נהיגה עד למתן פסק דין בעניינו, אלא אם שוכנע בית המשפט, מנימוקים שיפרש, כי אין בנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור, שאז רשאי בית המשפט שלא להורות על פסילה כאמור.

הסמכות לפסול נאשם מלהחזיק ברישיון נהיגה עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו, היתה קיימת עוד בטרם תוקן תיקון מספר 79 לפקודת התעבורה. החידוש שבתיקון הוא, שבכל הנוגע לנאשם אשר היה מעורב בתאונת דרכים שבה נהרג אדם, קיימת חזקת מסוכנות, שהנטל להפריכה מוטל על כתפי הנאשם: לא יסתור את אותה חזקה – ייפסל עד לתום ההליכים, יסתור את החזקה – רשאי בית המשפט שלא לפסלו (בש"פ 9588/07 משה טרבלסי נ' מדינת ישראל; בש"פ 8645/07 אליהו חדש נ' מדינת ישראל).

השיקולים שעל בית המשפט לשקול, בבואו לבחון האם נסתרה חזקת המסוכנות העומדת נגד הנאשם, הנם בעיקרם שניים: קיומן של ראיות לכאורה להרשעת הנאשם בעבירות המיוחסות לו ובחינת מסוכנות לשלום ציבור המשתמשים בדרך, כפי שזו עולה מנסיבות התרחשות התאונה ומעברו של הנאשם (ב"ש 540/86 חמדאן דורי נ' מדינת ישראל; בש"פ 8161/06 אליעזר גבריאל נ' מדינת ישראל; בש"פ 7399/00 שמואל לחמי נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(5) 577).

חומר החקירה שהונח בפניי מבסס קיומן של ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיבה בכתב האישום:

מדו"ח הבוחן, התרשים ותמונות הזירה עולה כי המשיבה סטתה שמאלה לנתיב הנגדי, תוך חציית קו הפרדה רצוף, עלתה על המדרכה ופגעה במנוח ובנכדו בן השנתיים בעת שהלכו על המדרכה ומשם המשיכה בסטיה שמאלה והתדרדרה במדרון הקיים מצדה השמאלי של המדרכה עד שנעצרה משפגע הרכב בשוחת ביוב.

עוד קובע הבוחן כי שדה הראיה בכוון נסיעת המשיבה היה למרחק של 121 מטרים וכי הסימונים בכביש ברורים ומצב הכביש תקין.

הבוחן למד על תוואי הנסיעה, הסטיה והפגיעה בהולכי הרגל, מן הסימנים בכביש, במדרכה, בסלעים ובשיחים, מן הממצאים בזירה – הכובע והסנדל של המנוח - כמו גם מכתם דם שנותר בזירה וממיקום הפעוט עמנואל שאותר בין השיחים משמאל לכביש, סמוך לכתם דם המיוחס למנוח (ר' תרשים וזכ"ד שערך הבוחן בתאריך 5/11/09) ומן הנזקים שנגרמו לרכבה של המשיבה וסימני הדם והשיער שנותרו על הרכב.

על פי חוות דעת הנדסית שערכה אינג' רוזה אליאס-ורור מדובר בדרך עירונית, רחוב דו סטרי חד מסלולי עם עקומה ימינה בכוון נסיעת הרכב.

לפי בדיקת המנהדסת לא אותרו ליקויי תשתית אשר גרמו לתאונה.

הודעתו של הקטין יובל גיליאדוב, בן השמונה, מחזקת את נסיבות קרות התאונה כמתואר ע"י בוחן התנועה. הילד מספר כי הוא ואחיו עמנואל צעדו עם סבם על המדרכה, לפתע מכונית פגעה בסבו ואחיו, הוא ראה "איש עף באויר" ואז סבו נפל עם הרכב ל"תהום".

אביהם של הקטינים יובל ועמנואל, סטניסלב גיליאצוב, מסר בהודעתו כי שני בניו היו עם המנוח בעת התאונה וכי בנו יובל הגיע לבית מיד לאחר התאונה, סיפר לו אודות התאונה ולכן סטניסלב מיהר לזירת הארוע וביקש מן השוטרים לאתר את עמנואל.

מדו"ח הפעולה של פקד עוזי הדר עולה שרק עקב דיווח האב, נודע להם על קיום הפעוט בזירה והילד אותר, לאחר חיפושים, בין השיחים מעבר לשול השמאלי.

על מות המנוח, החבלות שנגרמו למעורבים ועל הקשר הסיבתי בין הללו לבין התאונה, ניתן ללמוד מהודעת פטירה, חוו"ד המכון לרפואה משפטית ומן התיעוד הרפואי המקיף אודות המנוח והמעורבים. בהודעת הפטירה נקבע מפורשות כי מות המנוח נגרם עקב תאונת הדרכים.

מן התיעוד הרפואי ביחס לקטין עמנואל בן השנתיים עולה כי סמוך לאחר התאונה התקבל לבית החולים עם שברים בצוואר וחבלת ראש, עבר ניתוח לקיבוע החוליות השבורות ומאז שהה בטיפול שיקומי ובפיזיותרפיה במסגרת אשפוז בבית החולים. מדו"ח פעולה של פקד עוזי הדר עולה כי הקטין אותר לאחר התאונה בין השיחים בצד הכביש כשהוא פצוע קשה, הוצגו בנדון תמונות הקטין בעת הימצאו שמספרן 27-28 בגיליונות התצלומים.