מדינת ישראל נ' מטייב

החלטה

בפני בקשה להארכת פסילה מנהלית עד תום ההליכים המשפטיים כנגד המשיב, על פי סעיף 47 (ט) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א – 1961.

ביום 27.1.13, ניתן כנגד המשיב צו פסילה מנהלית מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום, וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה, על פי סעיף 47(ה)(3) לפקודת התעבורה.

הצו ניתן בהקשר לתיק משטרה פ.ל. מספר 1526/13, כאשר במקביל, הוגש כנגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בשכרות ותחת השפעת סמים מסוכנים, לאחר שבגופו נמצאו תוצרי חילוף של סם מסוכן מסוג קנביס.

ביום 3.3.13, טענו הצדדים לבקשה.

ב"כ המבקשת חזר על האמור בבקשה והגיש את תיק החקירה לעיוני.

ב"כ המשיב, מצדו, טען כי יש ראיות לכאורה, איך קיימים כשלים להם יש להידרש במסגרת ההליך העיקרי. עוד טען ב"כ המשיב, כי על פי מבחני הביצוע שנערכו לו, הרי שהמשיב לא היה נתון תחת השפעת סמים מסוכנים. ב"כ המשיב ביקש, כי לאור עברות התעבורתי התקין של המשיב, לא ייעתר בית המשפט לבקשה או יקצוב את הפסילה לתקופה קצרה, שלא תעלה על 3 חודשים והפנה להחלטה דומה של כבוד הש' ורד.

שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו: ראשית, קיומן של ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המשיב, ושנית, הקביעה האם יש בהמשך נהיגתו של המשיב כדי לסכן את שלום הציבור.

ראיות לכאורה

תיק המשטרה הוגש לעיוני.

מעיון בתיק המשטרה עולה כי, ביום 27.1.13, בשעה 00:10 לערך, ברחוב 2040 בתל אביב, נצפה המשיב, על ידי שוטרים, כאשר הוא נוהג באיטיות בשטח חניון מלון "מנדרין", עיניו אדומות והוא נראה לחוץ. המשיב נשאל והשיב כי עישן "ג'וינט". ברכב נמצאו חומרים החשודים כסם מסוכן מסוג חשיש.

המשיב נלקח לבדיקה, מסר דגימת שתן וביום 30.1.13, ניתנה חוות דעת מומחה על ידי ד"ר גופר, מהמכון לטוקסיקולוגיה משפטית, לפיה בדגימה האמורה נמצאו ממצאים המעידים על שימוש בקנביס.

את מבחני הביצוע שנערכו לו, צלח המשיב ללא דופי.

בחקירתו במשטרה, מסר המשיב כי עישן חשיש בשעות אחר הצהרים, עובר לעצירתו על ידי השוטרים וכי הוא מעשן סמים מזה כשבועיים וחצי ואף קשר עצמו לחומר החשוד כסם, שנתפס ברכבו. 

בשלב זה של הדיון, די בדוחו"ת הפעולה, בחות הדעת של ד"ר גופר ואף בדברי המשיב עצמו, כדי לקבוע שבידי המבקשת ראיות לכאורה, שיש בהן כדי להביא להרשעתו של המשיב בדין.