מדינת ישראל נ' מטאייב

החלטה

לפניי בקשה רביעית במספר להארכת מעצר הבית בו שוהה החשוד.

מיוחסות לחשוד עבירות של חבלה חמורה ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.

החשוד שוהה במעצר בית מאז יום 10/1/2010.

כעת, עותרת המבקשת להמשך שהיית החשוד במעצר בית וזאת על פי שיקול דעתו של בית המשפט ומבלי לקבוע מסגרת התייחסות בהקשר זה.

לשאלת הסנגור הבהיר הטוען כי מטרת המשך השמתו של החשוד במעצר בית הינה לשם מניעת התחמקותו מן ההליך.

בכל הכבוד אין המדובר בסיבה המצדיקה שלילת חרות ולו חלקית על דרך מעצר בית.

הטלת ערובה מכוונת לתכלית אחת והיא הבטחת התייצבות למשפט וכל התנאים הקבועים בסעיף 48 לחסד"פ מעצרים נועדו לשם כך.

ערובה כבר קיימת ויש בה את הכוח הנדרש לשם הבטחת התייצבות ככל שיימשך ההליך בעניינו של החשוד.

על מנת להוסיף ולשלול חרותו של אדם ולו באופן חלקי בשלב זה, עלי להתרשם מרף ראייתי מתגבר הקרב לכדי ראיות לכאורה וכן מעילת מעצר בדמות מסוכנות לבטחון הציבור, ולהליך החקירה.

כפי תשובת הטוען לא איתרתי במקרה שלפניי מסוכנות כאמור המצדיקה המשך השמתו של החשוד במעצר בית.

מכל אלו, אין לי אלא לדחות את הבקשה תוך שאני מותיר את תנאי אי יצירת הקשר כפי שנקבע בהחלטתי מיום 27/1/2010 על כנו.

זכות ערר כחוק, תיק החקירה מושב לטוען.

זכות

ניתנה והודעה היום י"ז שבט תש"ע, 01/02/2010 במעמד הנוכחים.

ארז יקואל, שופט

הוקלד על ידי: זהבה יעקוביאן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: