מדינת ישראל נ' מחמוד חמד ואח'

החלטה

על המשיב 2, וליד בן אחמד עגאג, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של כניסה לישראל ושהייה בה שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

המבקשת עותרת לעוצרו עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו, כאשר לטענתה מדובר בתושב השטחים אשר חדר למדינת ישראל ללא אישור כדין.

לטענת המבקשת, המסוכנות הטמונה מעשיו לביטחונו ושלומו של הציבור בישראל, אינה מוטלת בספק, שכן כידוע לא אחת נגרמו פיגועים ע"י תושבי יו"ש, אשר נכנסו לישראל שלא כדין, וכי חובה על רשויות המדינה למגר תופעה זו.

עוד ציינה ב"כ המאשימה, כי בעצם המעשה של כניסה לישראל שלא כדין, נפגעת עבודת אנשי הביטחון אשר הינם הממונים על סינון הנכנסים לשטחי המדינה. כמו כן טענה ב"כ המאשימה כי אין כל דרך יעילה להבטיח את מיצוי ההליך נגד המשיב, ולמנוע הימלטותו מאימת הדין, זולת מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

ב"כ המשיב אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה.

עם זאת, הוא טוען כי יש מקום לשחרר את המשיב בערובה, חרף העבירה המיוחסת לו.

ב"כ המשיב בטיעוניו הסתמך גם על פסיקת ביהמ"ש העליון, ואשר על כן המשיב נישא בחודש אפריל 2010 לתושבת כפר קרע, אשר נמצאת בחודשי הריונה האחרונים, והיא עומדת ללדת בעוד מספר שבועות את בנו. לטענת ב"כ המשיב, הלה עובד יחד עם אחיו בברטעה בעסקי השיש.

לטענת ב"כ המשיב, אין כל חשש להימלטותו מן הדין, המשיב הגיש בקשה לאישור שהייה בארץ, נוכח נישואיו לאזרחית ישראלית.

על-מנת להוכיח את טענותיו וליסד אותן בפסיקת ביהמ"ש העליון, הציג לי ב"כ המשיב את בש"פ 9657/10 פס"ד אשר ניתן ע"י כב' השופט גרוניס, בו החליט כב' השופט גרוניס לשחרר את הנאשם שם בערובה, לאחר שביטל את החלטתו של ביהמ"ש המחוזי.

ראוי לציין כי בבש"פ 9657/10 היה מדובר בנאשם אשר הורשע בעבר בשתי עבירות של כניסה לישראל שלא כדין.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ולאחר שעיינתי בפסיקה אותה הציג ב"כ המשיב, החלטתי להורות על שחרורו של המשיב בתנאים כדלקמן:

המשיב יפקיד סכום של 1,000 ₪; יתחייב התחייבות עצמית בסך של 10,000 ₪; תחתם ערבות צד ג' של רעייתו מונירה עג'אג' וכן של מר מסארווה ניזאר מכפר קרע - ע"ס של 10,000 ₪.

כל עוד לא יחתמו הערבויות ולא יופקד הסכום במזומן – יוותר המשיב במעצר.

ניתנה והודעה היום י"א אדר א תשע"א, 15/02/2011 במעמד הנוכחים.

משה גינות, שופט

החלטה

כלל הוא שמקום שבו המאשימה מבקשת עיכוב ביצוע לצורך שקילת ערר, מן הראוי שביהמ"ש יעתר לבקשה ע"מ שלא לפגוע בסיכויי המבקשת לערער על ההחלטה.

לפיכך, הנני מעכב את הביצוע למשך 48 שעות נוספות.

במידה והמאשימה תחליט שלא להגיש ערעור, היא תודיע על כך עד היום בשעה 19:00 לסינגור.

ניתנה והודעה היום י"א אדר א תשע"א, 15/02/2011 במעמד הנוכחים.