מדינת ישראל נ' מחמד(עציר)

החלטה

לפני בקשה לעצור את המשיב, מחמד הור עלי, עד תום ההליכים המשפטיים.

כתב האישום

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו שני אישומים הכוללים עבירות של פגיעה בפרטיות, מעשה מגונה ונסיון למעשה מגונה.

על פי הנטען באישום הראשון, בתאריך 5.1.10, עת המתלוננת טיילה עם כלבה בישוב בני עיש, המשיב התחקה אחריה, פנה אליה וביקש ממנה לשבת על הספסל, אמר כי בא לו להכיר אותה, ביקש לנשקה, התקרב אליה, נגע בכתפה, נישק אותה בחזקה בלחי וניסה לגעת בחזה.

על פי הנטען באישום השני, יום לאחר מכן, בתאריך 6.1.10, המשיב התחקה אחרי המתלוננת, הגיע לדירתה בעת שהיתה בבית, דפק בחזקה על הדלת במשך כחצי שעה, וניסה לפתוח את הדלת ללא הצלחה.

הבקשה

לאור כתב האישום, מבקשת המבקשת לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו, שכן, לטענתה, קיימות ראיות לביסוס האישום נגד המשיב, לרבות עדות המתלוננת, העימות בין המתלוננת למשיב, דו"ח הפעולה של השוטר והעובדה שהמשיב הודה כי דפק על מספר דלתות בבנין בו מתגוררת המתלוננת.

כמו כן, מדובר במשיב שהוא תושב שטחים, ועל כן שחרורו עלול להביא לשיבוש הליכי משפט ולהתחמקות מהליכי שפיטה.

לטענת המבקשת, העבירות המיוחסות למשיב מקימות יסוד סביר לחשש לסיכון בטחונה של המתלוננת ובטחון הציבור, קיים חשש להתחמקות מהליכי שפיטה, ולכן קיימת עילה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

טענות המשיב

ב"כ המשיב חלק הן על קיומן של ראיות לכאורה והן על עילת המעצר, וביקש לדחות את בקשת המבקשת, ולחלופין, להורות על שחרור המשיב בתנאים.

ב"כ המשיב סקר באריכות רבה את חומר הראיות, וטען שתלונת המתלוננת נגד המשיב היא שקרית, קנטרנית, טורדנית, אין לה כל בסיס ולא ניתן לסמוך עליה.

ב"כ המשיב טען כי המתלוננת מסרה מספר גרסאות – בפנייתה למוקד המשטרתי, בעדותה מיום 6.1.10, בעדותה מיום 7.1.10, בעת העימות בינה לבין המשיב ובהבהרה מיום 10.1.10.

ב"כ המשיב טען כי מדובר בגירסאות מתפתחות ואף בגירסאות הסותרות זו את זו. לפיכך, לטענת ב"כ המשיב, אין לסמוך על עדות המתלוננת שהיא עדות יחידה.

ב"כ המשיב הדגיש בטיעוניו כי המתלוננת סירבה לבצע עימות בינה לבין המשיב, ביקשו לעכב אותה לחקירה לצורך כך, והמשטרה באה ולקחה אותה לעימות בעל כורחה.

כמו כן, ב"כ המשיב טען כי המשיב מסר אליבי לגבי מעשיו במקום – לגבי האירוע הראשון מיום 5.1.10 טען כי היה יחד עם אדם בשם אריה במשך כל היום וגירסה זו אושרה על ידי אותו אדם.

לגבי הארוע השני מיום 6.1.10 – המשיב טען כי היה ביישוב בני-עי"ש לצורך רכישת רכב לפירוק, דפק בדלתות הבית בו מתגוררת גם המתלוננת כדי לברר מי הוא הבעלים של רכב, ואף השאיר את מספר הפלאפון שלו על גבי הרכב.

ב"כ המשיב טען כי בית המשפט לא יכול להסתמך על עדותה היחידה של המתלוננת אף בשלב זה, מדובר בגירסה מול גירסה, בית המשפט חייב לבחון את מכלול הראיות, לרבות את טענות המשיב שלא נסתרו.

דיון והכרעה