מדינת ישראל נ' מחארב(עציר)

החלטה

בפני בקשה לעצור את המשיב ל-3 ימים על פי הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) תשנ"ו – 1996 (להלן: "החוק").

על פי הנטען בבקשה, מיוחס למשיב חשד לפיו נהג ברכב בנהיגה פוחזת, בעת שרשיון נהיגה שלו פג ללא ביטוח. המשיב נמלט משוטרים וחצה צמתים באור אדום.

כמו כן נטען בבקשה, כי שיחרור המשיב יסכן בטחונו של אדם, או את בטחון הציבור . במהלך הדיון הוצג לעיוני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה. לטענת המבקשת פעולות החקירה שנותרו קבלת תע"צ והבאת התיק לעיון התובע, וכן קיים חשש להימלטות מן הדין שכן החשוד נמלט מהשוטרים למרות שידע שמדובר בשוטרים.

ב"כ המשיב טען כי אין הצדקה להמשך מעצרו של המשיב, וכי הפעולות שנותרו אינן ניתנות לשיבוש וככל שמדובר בעילת מסוכנות ניתן לאיינה בחלופה, המשיב הודה במיוחס לו היות והוקף עי' הבלשים בעת מעצרו, וכן ביקש לשחרר את המשיב בערובה לחלופת מעצר.

לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה והמידע החסוי שהובא לעיוני, שוכנעתי כי קיים חשד סביר שהמשיב עבר את העבירות המיוחסות לו בבקשה וכי מתקיימת עילת מעצר כנגדו בשל העובדה כי:

קיים יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור והכל כקבוע בסעיף 13 (א) לחוק וכן קיים חשש להימלטות מן הדין.

יאמר מיד כי לעניין החשד הסביר שהמשיב עבר את העבירות המיוחסות לו אכן מדובר בחשד, שיש לו אחיזה בחומר החקירה ואין המדובר בהשערה בעלמא.

לנוכח הסיכון הנובע מהמשיב קיים חשש להימלטות מן הדין כפי שזו עולה מהבקשה לא מצאתי כי יש להעדיף, בשלב זה, את שחרורו של המשיב בערובה על פני מעצרו.

לפיכך ומכל האמור, ולאור חומרת החשדות ובהינתן כי ניתן להשלים את החקירה עד למחר, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד ליום 28.3.14 בשעה 11:00.

ניתנה והודעה היום כ"ה אדר ב תשע"ד, 27/03/2014 במעמד הנוכחים.

אורית ליפשיץ, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: