מדינת ישראל נ' מחאמיד

החלטה

1.בפני בקשה למעצרה של המשיבה עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדה.

2.כנגד המשיבה הוגש כתב אישום, בגדרו נטען כי ביום 12.1.11 סמוך לשעה 10:30 במתחם ביתה שבאום אל פחם, נמצאה המשיבה כשהיא מחזיקה ברשותה, בתוך שקית, אקדח דמוי ברטה 9 מ"מ ומחסנית תואמת ובה עשרה כדורים. עוד נטען בכתב האישום, כי המשיבה החזיקה בנשק ובתחמושת ללא היתר על פי דין ומשהבחינה בשני שוטרים שהגיעו לביתה, השליכה מידה את השקית עם הנשק, וזאת בכוונה להעלים ראיות ולשבש ראייה פלילית.

3.לפיכך, יוחסו למשיבה העבירות שלהלן: אחזקת נשק שלא כדין - עבירה לפי סעיף 144 (א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977; שיבוש הליכי משפט – עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

4.בפתח ישיבת היום הסכים הסנגור לקיומן של ראיות לכאורה; ולפיכך, מטבע הדברים מיקד הסנגור את טענותיו בבקשתו לשחרר את המשיבה לחלופת מעצר.

5.הסנגור טוען כי מדובר באישה בת 44 שנים, ללא עבר פלילי כלשהו, אמא לילדים. בנוסף, הדגיש הסנגור המלומד, כי המשיבה מגדלת שני ילדים נכים שנקבעה להם דרגת נכות בשיעור 70% ו- 50% ע"י המל"ל. עוד הדגיש הסנגור, את העובדה כי מדובר בעבירת נשק, מקום שלא הוכח כי נשק זה שימש את המשיבה או אמור לשמש אותה ועל כן מדובר במסוכנות במדרג נמוך המצדיק שחרור המשיבה לחלופה.

6.צודקת ב"כ המבקשת כי מדובר בעבירות המקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית, לפי סעיף 21 (א)(1)(ג) לחסד"פ (סמכויות אכיפה – מעצרים) תשנ"ו – 1996 (להלן: "חוק המעצרים"); ואולם, לצידה של ההוראה הנ"ל, קיימת הוראה נוספת היא זו הקבועה בסעיף 21 (ב)(1) לחוק המעצרים ולפיה חייב בית המשפט, אף בעבירות חמורות, לבחון חלופת מעצר.

7.בבואי לבדוק חלופת המעצר המוצעת, לקחתי במניין שיקוליי את העובדה כי מדובר בעבירת נשק, שחומרתה אינה גבוהה, שכן אין מדובר בעבירת סחר בנשק, אין מדובר בנשק אוטומטי ואין כתב האישום מייחס למשיבה שימוש כלשהו בנשק. עובדות אלה מציבות את העבירה המיוחסת למשיבה במקום נמוך בסולם עבירות הנשק עפ"י חומרתן.

8.כמו כן, לקחתי במניין שיקוליי העובדה כי מדובר במשיבה שאין לחובתה הרשעות קודמות בעבירות כלשהן ואשר עד היום היו לה חיים נורמטיביים לחלוטין. בנוסף, איני יכול להתעלם אף מנסיבותיה האישיות של המשיבה, כפי שתוארו ע"י בא כוחה.

9.אציין, כי לא נטען בכתב האישום כי המשיבה עשתה שימוש בנשק, פרט לנשיאתו ואחזקתו ועל כן אין מיוחסות למשיבה עבירות נלוות נוספת, שיש בהן, בנסיבות מסויימות, כדי להחמיר את חומרתן של עבירות הנשק.

10.כמו כן, בחנתי את התאמת החלופה ומצאתי שיש בה, בהתחשב בכל האמור לעיל, כדי להפחית מהמסוכנות הנשקפת מן המשיבה, לאור העבירה המיוחסת לה.

11.באשר לטענת ב"כ המבקשת, לגבי התאמת החלופה, התרשמתי כי המפקחים המתגוררים מרחק 8 ק"מ ממקום מגוריה של המשיבה, יכולים לפקח על המשיבה ולהציב לה גבולות ברורים. הגב' רתיבה מחאמיד אינה עובדת כלל ואילו בעלה, מר זידאן מחמוד מחאג'נה עובד עד השעה 16:00 ויש בכוחם של המפקחים לפקח על המשיבה, לסירוגין.

21.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי למסקנה כי ראוי, בנסיבות העניין, לשחרר את המשיבה למעצר בית מלא בבית הגב' רתיבה מחאמיד ומר זידאן מחמוד מחאג'נה, אשר יפקחו על המשיבה פיקוח צמוד וזאת לסירוגין. המשיבה תשוחרר לאחר שימלאו התנאים שלהלן:

א.המשיבה תחתום על ערבות עצמית בסך 10,000 ₪ להבטחת קיום התנאים שבהחלטתי זו.

ב.כל אחד מהמפקחים יחתום על ערבות צד ג' בסך 10,000 ₪ להבטחת קיום התנאים הנ"ל.

ג.מובהר למפקחים ולמשיבה כי הפרת תנאי החלטתי זו, מלבד היותה עבירה פלילית, עלולה להביא למעצרה המיידי של המשיבה.

ד.משטרת ישראל רשאית להכנס לבית בו שוהה המשיבה ולוודא מילוי תנאי קיום התנאים שקבעתי לעיל.

22.במידה ולא יתמלאו התנאים שלהלן, תובא המשיבה בפני שופט תורן תוך 24 שעות.

ניתנה והודעה היום י"א שבט תשע"א, 16/01/2011 במעמד הנוכחים.

נאסר ג'השאן, שופט

החלטה