מדינת ישראל נ' מחאמיד

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש, בתאריך 19/11/2008, כתב אישום המייחס לו שתי עבירות: חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי ס' 334 +335 (א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן – החוק), ותקיפה – עבירה לפי ס' 379 לחוק.

על פי הנטען בחלק העובדות שבכתב האישום, בתאריך 13/10/2007 סמוך לשעה 19:28, ברחוב פאר 40 בחיפה, תקף הנאשם את דניאל ארגובי (להלן – המתלונן) באופן שדחפו וחבט מכת אגרוף בפניו. לאחר מכן, עלה הנאשם לביתו, לקח סכין ושב ותקף את המתלונן באופן שדקר את האחרון וגרם לו לחתכים באפרכסת אוזן שמאל, בכתף שמאל, בעפעף ובלחי.

נקדים ונציין, כי הנאשם לא הכחיש, כי אכן היה מעורב באירוע אלים עם המתלונן, אולם הוסיף שהאחרון הוא זה שתקף אותו וזה שהביא עמו סכין. לטענת הנאשם, החתכים שנגרמו למתלונן, נגרמו משום פעולות ההתגוננות שביצע הנאשם, על כורחו, בעת שניסה להרחיק מעצמו את הסכין, אותו אחז המתלונן בידו.

לפני שנפנה לניתוח הראיות, נעמוד בקצרה על הנפשות הפועלות ועל הרקע לאירוע:

הנאשם הינו יליד חודש 12/1988 והיה בן 18 וחודש בעת האירוע. הנאשם מתגורר עם אמו – הגב' עליזה מחאמיד ועם אחותו, בדירה המצויה בבניין ברח' פאר 42 בחיפה, בסמוך לדרך יד לבנים.

בבניין הסמוך לבית הנאשם מתגוררת הגב' לאה מטיאש, שהיתה במועד הרלוונטי לענייננו, בת זוגו של המתלונן.

המתלונן הינו יליד 1964, שמאי רכוש במקצועו.

עיון בראיות (ר' לדוגמה התצלומים נ/1-נ/4, וכן סרטון הוידאו נ/10) מעלה, כי הבניין בו מצויה דירת הנאשם והבניין בו מצויה דירתה של לאה, הינם שני בניינים סמוכים האחד בקרבת השני. מדובר באזור השוכן על צלע הר, כשגרמי מדרגות והליכה מפרידים ביניהם. המרחק האווירי בין הבתים הוא מטרים ספורים.

הגב' מטיאש מתגוררת בדירת קרקע ברח' פאר 40. מדובר בבניין הנמוך מרח' פאר 42, והמבקש להגיע לבית האחרון מהכביש הראשי, צריך לעבור בקרבת דלת כניסת ביתה של הגב' מטיאש. בצמוד לדלת הכניסה נמצא חלון חדר המקלחת.

מהראיות עולה, כי היחסים בין השכנים באותם בניינים רחוקים מלהיות תקינים. מדובר במקום בו מתגוררת אוכלוסיה מגוונת – יהודים, ערבים, עולים מחבר העמים ועוד. הוכח, כי הגב' מטיאש הסתכסכה לא פעם עם שכניה ועלו טענות הדדיות, כי הדבר נעשה על רקע מוצא ולאום. נטען, כי אף הוגשו תלונות למשטרה בנדון. היחסים גרועים במיוחד בין לאה מטיאש לבין אמו של הנאשם – הגב' עליזה מחאמיד לעיל.

המתלונן היה בתקופה הרלוונטית דייר חדש בשכונה (כשנה) – מאז עבר להתגורר עם בת זוגו אותה עת – הגב' מטיאש. בדירה התגורר גם בנה של הגב' מטיאש – איתן סרגיי, שהיה במועד הרלוונטי בן 20 שנה.

בהשוואה לנאשם, המתלונן הינו כבד יותר וגדול, בבחינה פיזית, ביחס לנאשם.

לאחר שנתוני הרקע לנגד עיננו, נסקור את ראיות הצדדים.

ראיות התביעה:

המתלונן – דניאל אורגובי

הלה תיאר, כי עובר לאירוע הוא שהה בבית חברתו – לאה מטיאש. האחרונה התלוננה בפניו, כי אחת מילדות השכונה מסתכלת דרך חלון האמבטיה ומדוות לשכנות היושבות בחוץ אודות המתרחש בתוך הדירה.

בין הדמויות שישבו בחוץ היתה אמו של הנאשם – הגב' עליזה מחאמיד (להלן – עליזה).

המתלונן יצא אל מחוץ לדלת ביתו, פנה לעליזה לשמור על שכנות טובה ולחדול ממעשיהן ובתגובה עליזה קראה לבנה – הנאשם.

וכך תיאר זאת המתלונן:". . .הנאשם ירד למטה בריצה וצעק לי:'מי קילל ערב (צ.ל. מי קילל ערבים – י.ל)', 'מי אמר ערבים', אמרתי לו אף אחד, הוא רץ אלי ונתן לי אגרוף בלסת ודחף אותי, דחפתי אותו חזרה. ואז אמר לי 'אם אתה גבר תחכה' הוא חזר הביתה והביא איתו סכין ביד ואיים שיתקוף אותי. אני לא זזתי. הוא בא עם הסכין ונופף בה מולי והשכנים אמרו לו:'מה אותה עושה, אתה עלול להסתבך". אני לא חשבתי שהוא יתקוף אותי . . אז הוא התקרב ותקף אותי עם הסכין, חתך אותי מעל העין . .אז הבנתי שהוא תוקף אותי למעשה, וניסיתי להתגונן. ריתקתי אותו לקיר ואחר כן לרצפה ותוך כדי זה, הוא כנראה דקר אותי באוזן שמאל ובשכם . .באותו רגע שהוא היה על הרצפה אחזתי לו ביד והפלתי לו את הסכין, לאה באה לקחה את הסכין בתוך מגבת. הוא שכב על הרצפה עשה את עצמו חצי מת או מת. . אני ראיתי שהוא קצת נפגע אז שחררתי אותו מהאחיזה שלי אליו. אחד מבני הזוג הנרקומנים הביא לו נעל שכנראה נפלה לו, הוא נעל אותה והתנדף, נעלם . ." (עמ' 11-12).