מדינת ישראל נ' מחאגנה

גזר דין

הנאשם, עלי מחאג'נה, הורשע על פי הודאתו בעבירה של הסעת תושב זר השוהה בארץ שלא כדין. אין מחלוקת כי בתאריך 31.10.09 נתפס הנאשם כשהוא מסיע בכפר "ג'סר א זרקא" תושב שטחים.

לטענת הנאשם, תושב השטחים היה מוכר לו מתחום עבודתו בנגרות ועל כן הוא לא ראה לבדוק את מסמכיו עובר להסעתו.

בעניינו של הנאשם נתבקש תסקיר קצין מבחן ממנו עולה כי המדובר בנאשם בן 50, נשוי ואב ל – 7 ילדים; הנאשם מתגורר בשכירות ב"אום אל פחם" והוא מתפרנס מקיצבת הביטוח הלאומי לאחר שהוכר כנכה. מתברר כי בשנת 2006 עבר הנאשם אירוע מוחי בעקבותיו נפגע תיפקוד החלק השמאלי של גופו. בנוסף הצטמצמה ראייתו בצד שמאל. בנוסף אובחן הנאשם כסובל מתסמונת של דום נשימה בשינה והוא נאלץ להשתמש במכשיר להזרמת אוויר בשנתו.

לנאשם אין עבר פלילי. הוא עסק בעבר בניהול חשבונות, בנגרות ואף כמרצה לנהיגה מונעת.

הנאשם נטל אחריות לביצוע העבירה ובשיחתו עם קצין המבחן הביע חרטה ותחושת בושה בעקבות מעצרו והעמדתו לדין, סיטואציה שאינה מוכרת לו.

קצין המבחן התרשם כי ההליך המשפטי היווה עבור הנאשם גורם מרתיע משמעותי וכי הסיכון להישנות מעשים דומים – נמוך.

לאור מצבו הבריאותי המליץ קצין המבחן להסתפק בענישה צופה פני עתיד ובהטלת עונש של קנס.

ב"כ המאשימה דרש למצות את הדין עם הנאשם נוכח חומרת העבירה בה הורשע והסיכון הפוטנציאלי הקיים לבטחון המדינה שעה שאזרחי המדינה מסיעים תושבי שטחים שכניסתם ארצה – נאסרה.

ב"כ המאשימה הצביע על פסיקה חד משמעית: רע"פ 756/10 ורע"פ 9640/02 בהם נפסק כי דינו של מי שמסיע תושב שטחים, מעסיקו או מלינו, מאסר בפועל.

ב"כ הנאשם הצביע על התסקיר החיובי וביקש להקל עם הנאשם.

אין מחלוקת שהמדובר בביצוע עבירה חמורה אותה יש לשרש באמצעות הטלת עונשים מרתיעים. ראה למשל הלכת חטיב.

עם זאת, אל לו לביהמ"ש להתעלם מן הנסיבות האישיות של הנאשם ומנסיבות ביצוע העבירה. מתברר, ולא נטען אחרת, כי הנאשם הכיר את השוהה הבלתי חוקי. בנוסף, עברו של הנאשם נקי, הוא מעולם לא היה מעורב בפלילים בכלל ובעבירות מן הסוג הזה בפרט. כמו כן, כעולה מן התסקיר וממקבץ המסמכים הרפואיים אשר הוגשו לעיוני, הנאשם לוקה במחלה קשה והוא אף עבר אירוע מוחי אשר פגע קשות בבריאותו. מדובר באדם מבוגר, אב לילדים, אשר נטל אחריות לביצוע העבירה.

בנסיבות הענין, נראה לי כי ניתן להסתפק בעונש מאסר מותנה, וכי יהא בכוחו של מאסר מותנה כדי להלום את מטרות הענישה.

אני גוזר לנאשם:

3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, לבל ישוב ויעבור עבירה בניגוד לחוק הכניסה לישראל.

כן הנני קונס אותו בסכום של 2,500 ₪.

הקנס יקוזז מסכום ההפקדה אותה הפקיד הנאשם בקופת ביהמ"ש והיתרה תוחזר לנאשם.

זכות ערעור בתוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי.

ניתנה והודעה היום כ' שבט תש"ע, 04/02/2010 במעמד הנוכחים.