מדינת ישראל נ' מחאגנה(עציר)

גזר דין

מבוא:

הנאשם הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן (להלן: "כתב האישום").

העבירות בהן הורשע הנאשם הן עבירות לפי סעיפים 298, 329(א)(2), 144(א) + (ב) ו- 244 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), דהיינו, עבירת הריגה, עבירת חבלה בכוונה מחמירה, עבירות בנשק ועבירת שיבוש הליכי משפט.

על פי הסדר הטיעון, סוכם בין הצדדים לעניין המסגרת העונשית כדלקמן:

בגין עבירת ההריגה, תונח מסגרת עונשית ולפיה, תעתור המאשימה לעונש של 20 שנות מאסר בפועל וההגנה, 18 שנות מאסר בפועל, ובגין יתר העבירות בהן הורשע הנאשם הוסכם כי יתווסף עונש מאסר בפועל, אותו תעתור המאשימה לריצוי במצטבר וההגנה תוכל לעתור לריצויו בחופף, כאשר משכו ייקבע על פי שיקול דעת בית המשפט.

כמו כן תעתור המאשימה לגזור על הנאשם עונש של מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למשפחת המנוח ולמתלונן.

עובדות כתב האישום המתוקן:

כרקע לאמור בכתב האישום צויין, כי בין הנאשם לבין מוחמד מוסטפא אבו שקרה, יליד 1988 (להלן: "המנוח") ואחרים היה סכסוך בשל יחסי קרבה בין הנאשם לבין קרובת משפחתו של המנוח.

על פי האמור בכתב האישום, ביום 26.6.10 בשעה 11:50 לערך, עבר הנאשם ליד חנות מוצרי חשמל "סח אל נום" (החנות") באום אל פחם, בה עבד המנוח, ובינו לבין המנוח התפתחה קטטה. לאחר שהפרידו ביניהם אנשים שהיו בקרבת המקום, המנוח שב לחנותו והנאשם מצידו עזב את המקום.

כעבור כעשר דקות, הנאשם שב למקום הקטטה, והמנוח, שישב אותה עת מחוץ לחנות, התקדם לעברו. כשהבחין בו, בהיותם במרחק מטרים ספורים האחד מן השני שלף הנאשם אקדח, אותו הוביל ונשא שלא כדין, וירה שני כדורים לעבר פלג גופו העליון של המנוח, אחד הקליעים אותם ירה פגע בבטן המנוח והשני בצד השמאלי של בית חזהו.

במהלך הירי האמור, יצא מהחנות חברו לעבודה של המנוח, ויסאם מחאגנה (להלן: "ויסאם"), והתקרב אל השניים. לאחר הירי, התמוטט המנוח ונפל לאדמה, ובד בבד כיוון הנאשם את אקדחו לעבר ויסאם וירה לעברו כדור, זאת במטרה לגרום שלא כדין לויסאם נכות או מום או חבלה חמורה, ויסאם הטה את גופו, ובשל כל לא נפגע מן הירי.

כתוצאה ממעשי הנאשם המתוארים לעיל נגרם מותו של המנוח. על פי המפורט בכתב האישום, מותו נגרם מאיבוד דם נרחב בעקבות חדירת שני קליעים דרך בטנו.

בהמשך לפעולות המתוארות מעלה, ברח הנאשם מן המקום, העלים את האקדח ואת מכשיר הפלאפון שלו, זרק את בגדיו לפח האשפה, הסתתר והסגיר עצמו למשטרה רק בחלוף שלושה ימים, ב- 28.6.10, לאחר חצות. מעשיו אלה, כך על פי כתב האישום, ביצע הנאשם במטרה להעלים ראיות, למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לעיוות דין.

לבסוף, כעולה מכלל עובדות כתב האישום, במעשיו המתוארים לעיל, גרם הנאשם למות המנוח וניסה לפגוע שלא כדין בויסאם בקליע, בכוונה להטיל בו נכות או מום או לגרום לו חבלה חמורה. כמו כן, הנאשם החזיק, נשא והוביל אקדח, שבכוחו להמית אדם, וכן תחמושת, ללא רשות על פי דין, וכן העלים ראיות, נמלט ממקום ביצוע הירי והסתתר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לעיוות דין.

טיעוני באי כוח הצדדים לעונש:

ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש בכתב (ט/1) ובעל פה ציינה כי הסדר הטיעון נעשה לאחר שהמאשימה סברה, תוך בחינה מחודשת של מכלול הראיות, לרבות העדויות בבית המשפט וטענת ההגנה, כי קיים קושי ראייתי להוכחת הכוונה המיוחדת הנדרשת לעבירת הרצח לגבי המנוח וניסיון הרצח לגבי ויסאם.

באת כח המאשימה ציינה כי הסדר הטיעון נעשה שלא על דעת משפחת המנוח שסבורה כי מדובר בעבירת "רצח" ולא "הריגה".

בפתח טיעוניה לעונש, ציינה באת כח המאשימה כי המנוח היה סטודנט למינהל עסקים בירדן, עבד בחנות למוצרי חשמל השייכת למשפחתו ולא היה לו כל עבר פלילי, תוך שהדגישה כי הנאשם קיפח את חייו של המנוח לאחר שירה בו מטווח קצר, שני כדורים בצהרי היום לעיני כל.

באת כח המאשימה לא התעלמה מהעובדה כי עובר לאירוע נשוא כתב האישום, היה סכסוך בין הנאשם לבין המנוח ואחרים שעיקרו, קשריו הטלפוניים של הנאשם עם בת אחיו של המנוח. סכסוך זה היה, ככל הנראה, גם המניע להריגת המנוח.