מדינת ישראל נ' מזרחי

החלטה

מבוא

כעולה מעובדות כתב האישום, הנאשם, מואשם בכך שביום 27.10.11 בשעה 10:00 לערך נהג ברכב במחסום חזמא מכיוון כללי גבע בנימין לכיוון כללי פסגת זאב. באותן הנסיבות נהג הנאשם ברכב, לאחר שהודע לו שהוא פסול מלהחזיק רישיון נהיגה על ידי משרד הרישוי מיום 8.1.01 והפסילה עוד בתוקף, ונהיגתו אסורה בלי רישיון לפי פקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961. בנוסף, נהג הנאשם רכב לאחר שרישיונו לנהוג פקע ביום 15.11.98. כמו כן, באותן הנסיבות השתמש הנאשם ברכב כאשר לא הייתה פוליסה בת תוקף לפי דרישות פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל – 1970.

בישיבת ההקראה שהתקיימה ביום 22.3.12, בפני כבוד השופט כדורי, הציג הסנגור אישור לפיו לנאשם 100% נכות נפשית.

בעקבות זאת, הורה כבוד השופט כדורי, בהחלטתו מיום 22.3.12, על הפניית הנאשם לפסיכיאטר המחוזי על מנת שיחווה דעתו באשר למודעות הנאשם למעשיו במועד העבירה ובאשר ליכולתו לעמוד לדין.

חוות הדעת

מחוות הדעת שהוגשה על ידי הפסיכיאטר המחוזי, ד"ר א. וואש, עולה כי הנאשם אינו במצב פסיכוטי ואפשר לראותו כאחראי על מעשיו. עוד קבע הפסיכיאטר, כי הנאשם מתמצא בצורה מספקת בתהליכים המשפטיים ויכול לעמוד לדין.

יחד עם זאת, ציין הפסיכיאטר המחוזי, כי אין לשלול שחלק מהתנהגותו של הנאשם נובעת מפגיעה מוחית פרונטאלית שארעה לו בשנת 1997, בזמן שירותו הצבאי כתוצאה מתאונת דרכים שבעקבותיה אובחן כסובל מפגיעה ראש פרונטאלית עם הפרעות התנהגות על רקע אורגני, והוכר כנכה פוסט טראומטי וגופני ע"י משרד הביטחון.

הפסיכיאטר המחוזי ציין בחוות-דעתו, כי לנאשם "התנהגות עם שיפוט פגום" שכן הוא "לא הבין עד הסוף את הסכנה במעשיו...לא הבין מדוע ומתי לקחו ממנו את הרישיון, אינו מדייק בפרטים". לאמור, הנאשם לא מבין את טיב ותוצאות מעשיו ואת הפסול בהם. לא זו אף זו, בהתאם לחוות הדעת, הנאשם "אינו מסוגל להימנע ממעשים דומים". הפסיכיאטר קבע כי "התנהגותו, חשיבתו הקונקרטית, הירידה בזיכרון, הפגיעה בשיפוט ובתובנה לא נובעים ממצב פסיכוטי, ויתכן כי הם תוצאה של הפגיעה האורגנית".

נוכח מסקנותיו אלה, המליץ הפסיכיאטר על בדיקה נוירו-קוגניטיבית מורחבת לשם אבחון וטיפול מתאים למצבו.

טענות הצדדים

עתה, עותר הסניגור להפנות את הנאשם לבדיקה נוירו- קוגנטיבית מורחבת לשם אבחון וזאת לאור המלצתו של הפסיכיאטר המחוזי. אולם, המאשימה מתנגדת לכך שכן לטענתה מצוין מפורשות בחוות הדעת כי הנאשם מבדיל בין טוב לרע ובין מותר לאסור וחוות הדעת קובעת מפורשות שהוא אחראי למעשיו. לא זו אף זו, חוות הדעת מציינת שהוא מתמצא בצורה מספקת והוא יכול לעמוד לדין.

דיון והכרעה

בנסיבות אלה, על אף שנמצא שהנאשם אינו סובל ממצב פסיכוטי יש לבדוק האם הפגיעה המוחית פוגמת באופן ממשי ביכולתו השיפוטית עד שאינו מבין את טיב ותוצאות מעשיו ואת הפסול שבהם; והאם כתוצאה מכך הוא נעדר יכולת של ממש להימנע מעשיית המעשה.

דומה כי במידה והתשובה לאחת משתי השאלות הנ"ל היא חיובית הרי עומדת לנאשם הגנת אי שפיות הדעת בהתאם לסעיף 34ח לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 ועל כן יש לאפשר ביצוע הבדיקה נוירו- קוגניטיבית המורחבת בהתאם להמלצת הפסיכיאטר המחוזי.

לסיכום

אשר על כן, אני מאפשר לנאשם להגיש חוות דעת נוירולוגית מטעמו תוך ביצוע בדיקה קוגניטיבית מורחבת בהתאם להמלצת הפסיכיאטר המחוזי.

הנאשם יגיש חוות דעת נוירולוגית כאמור עד ליום 30/04/13. התיק יובא לעיוני ביום 02/05/13.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, י"ד אדר תשע"ג, 24 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.