מדינת ישראל נ' מזרחי

החלטה

בקשה להארכת מעצר המשיב  ל-6  ימים לפי סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו– 1996 (להלן:"החוק"). שמייחסת למשיב חשד בביצוע עבירות של גרימת פיצוץ חומר נפץ, סחיטה באיומים,תקיפה סתם ואיומים.

עילת המעצר הנטענת היא  קידום חקירה, מסוכנות,וחשש משיבוש הליכי חקירה.המשיב נעצר ביום 1.6.11.

באופן קונקרטי חשוד שביום 1.6.11 שהשליך רימון הלם למספרה לאחר איומים לרקע הלוואת בשוק האפור.החשוד בעבר אף הלם במתלונן באגרופיו.

הרימון הושלך על ידי אדם שהיה הולך רגל ובמקום אין מצלמות.

המשיב מכחיש את המיוחס לו.ב"כ המשיב התמקד בנושא השלכת הרימון, וחלק על מידת המסוכנות הנוגעת להשלכת הרימון  טען שיש לשחררו ולחלופין להקדים את בדיקת טענת האליבי.

ב"כ המבקשת הפנה גם לעולה ממכלול התמונה לרקע האיומים.

בדיון הוצג לעיוני תיק  החקירה שביסוד הבקשה וכן 10 פעולות חקירה שנאמר שנדרשות ומחייבות את מעצר המשיב עד לסיומן, ׁ(ומידע בדבר הרשעות קודמות(.

עצם המעצר

עיינתי בחומר ובמידע, ועלה ממנו חשד סביר, כנחוץ לשלב זה של החקירה , הקושר את  המשיב לעבירות . לחשד יש אחיזה בחומר ואין המדובר בהשערות בעלמא. אפנה לבמ/2 ובמ/3 וכן במ/7

כמו כן שוכנעתי שמתקיימת עילת מעצר בהתאם לסעיף 13(א) לחוק.

קיימת "מסוכנות" ברורה   העולה  ממכלול הנסיבות ואין להתעלם גם בנאמר לגבי האיומים ותכניהם, בפרט לרקע הנסיבות המתוארות.  

מוצדק למצות את החקירה ללא חשש לשיבוש טבוע בנסיבות באופן מובהק חשש משיבוש.

קיימת עילת קידום החקירה כי עיון בדו"ח הסודי, מצביע על פעולות חקירה שחלקן לא ניתן לקיום "באורח סביר" אלא כשהחשוד במעצר.

]]]]

אשר לטענת האליבי המתיחסת לאירוע השלכת הרימון מובן שיש לבדוק אותה אך היא אינה שיקול בלעדי ויש להתייחס לכלל התשתית הקיימת. השווה כב' השופטת חיות  בבש"פ 8649/05 - אבי זלצמן נ' מדינת ישראל . ( לא פורסם)(7.10.05)  .

ער אני לסעיף 13(ב) לחוק, אולם, נוכח המידע, והנסיבות הנ"ל, מצאתי שיש לעצור את המשיב ,ולא ניתן להשיג, בשלב זה, את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירות המשיב פחותה .לא ניתן להעדיף, בשלב זה,  את שחרורו בערובה על מעצרו .

משך המעצר

נוכח חומרת החשד,העילה , וצורכי החקירה (מבחינת אופי הפעולות והיקפן) המשיב ייעצר  המשיב עד ליום 5.6.11 שעה  9:00.

ניתנה והודעה היום כ"ט אייר תשע"א, 02/06/2011 במעמד הנוכחים.