מדינת ישראל נ' מזור(עציר)

החלטה

1.בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

2.כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו 4 אישומים של עבירה של סחר בחומר מסוכן והחזקת חומר מסכן לשם הפצה.

3.בבקשה למעצר עד תום ההליכים פירט ב"כ המבקשת את הנימוקים המצדיקים את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

ב"כ המבקשת ציין כי בידי המבקשת ראיות טובות להוכחת המיוחס למשיב, בין היתר, הודעות הקונים המפלילים את המשיב, דוחות הפעולה ודוחות התצפית של השוטרים, תפיסת חומרים מסוכנים בביתו של המשיב כמו גם, תפיסת חומרים מסוכנים אצל הקונים, וחוות דעת של המעבדה.

המבקשת ציינה כי העבירות המיוחסות למשיב מקימות עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) מסוכנות לביטחון הציבור.

המבקשת ציינה כי מדובר באדם שנהג למכור חומר מסוכן לאורך זמן, בביתו נמצא חומר מסכן ויש בכך כדי לחזק את הראיות נגדו.

לבסוף, ב"כ המבקשת ביקש מבית המשפט להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

5.הסניגור המלומד חלק על קיומן של ראיות לכאורה.

הסנגור הצביע על פגמים שנפלו בשרשרת הסם ולכן לטענתו יש בכך כדי לכרסם כרסום משמעותי בעוצמת הראיות שבידי המבקשת.

הסנגור ציין כי המשיב הינו בחור צעיר ללא עבר פלילי, לאור החולשה המהותית בראיות שבלעדיהן אין שרשרת סם ולאור כך כי מדובר בעבירת עוון לכל היותר, ביקש הסנגור לשחרר את המשיב ללא תנאים.

6.סמכותו של ביהמ"ש לצוות על מעצרו של משיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו מעוגנת בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים, התשנ"ו - 1996). בהתאם לסעיף הנ"ל יש צורך בקיומם של שלושה תנאים מצטברים:

א.קיום ראיות לכאורה להוכחות אשמת המשיב.

ב.קיום עילה למעצר.

ג.חלופת מעצר.

א.קיומן של ראיות לכאורה.

לאחר שבחנתי את ראיות התביעה וטיעוני הסניגור, הגעתי למסקנה כי בשלב זה קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב.

גם אם דבק פגם בשרשרת הסם עד לניתוק הקשר בין התפיסה לבין התפוס, עדיין יש בעדויות בדבר הסחר כדי לקבוע קיומן של ראיות לכאורה בעבירה זו.

הקונים מסרו בהודעותיהם במשטרה כי רכשו חומר מסוכן מסוג 22 -PB מהמשיב ושילמו בגין החומר המסוכן הנ"ל תמורה כספית בסכומים שונים. [ראה לעניין זה ההודעות של רומן מרטינוב, אסף פינטה ושרון אמילוב]. הודעות הקונים נתמכות בעדויות של שוטרים אשר תצפתו לעבר ביתו של המשיב. מה גם שהמשיב לא נתן הסבר מניח את הדעת לטענות שהועלו כנגדו והסתפק לרוב באמירה "שומר על זכות השתיקה".

ב.עילת מעצר.