מדינת ישראל נ' מושיאשוילי גיה

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין בהעדר התייצבות המבקש שניתן בתאריך 16/11/09.

המבקש הורשע בכך שבתאריך 23/09/09 נהג ברכב כאשר הרישיון נהיגה פקע בתאריך 1/08.

על המבקש הוטלו העונשים הבאים: קנס בסך 2000 ₪ ופסילה בפועל לתקופה של 24 חודשים

המסגרת הנורמטיבית

סעיף 240 (א) (2) לחוק סדר הדין הפלילי קובע:

"נאשם שהוזמן ולא התייצב בבית המשפט בתחילת המשפט או בהמשכו, יראוהו כמודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום, זולת אם התייצב סניגור מטעמו."

סעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי קובע:

"נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין."

אי התייצבות לדיון

הסיבה לאי התייצבותו של המבקש לדיון עפ"י בקשתו הינה כי מדובר בטעות שכן סבר כי מדובר בקנס.

ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל, פ"ד נז (6) קבע כב' המשנה לנשיא השופט ת' אור:

"על מנת לשכנע את בית המשפט, כי יש עילה טובה לביטול פסק הדין, ולהניע את גלגלי המערכת השיפוטית מחדש, האפשרות האחת היא שהמבקש יראה כי יש נימוק של ממש לאי התייצבותו לדיון. שכחה של מועד הדיון לבדה, אפילו אם אירעה בתום לב, אינה יכולה להצדיק אי הופעה לדיון. דין דומה יחול לגבי טעות משרדית של עורך הדין המייצג נאשם או לגבי טעות הנובעת מחוסר תשומת לב של הנאשם עצמו" (הדגשה שלי מ.כ.)

ההלכה שנקבעה בפסק הדין הנ"ל אושרה ע"י בית משפט עליון בע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' שרון מנחם.

כמו כן בבר"ע 418/85 פרץ רוקינשטיין נ' מדינת ישראל קבע כב' השופט שמגר:

"...משקיבל הנאשם את ההודעה על מועד המשפט, ניתנה לו בכך ההזדמנות הנאותה שיהיה לו...יומו בבית המשפט..."

לאור כל האמור לעיל הנני קובעת כי לא קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש לדיון.

עיוות דין

טוען ב"כ המבקש כי רישיון הנהיגה של המבקש לא היה בתוקף פחות בהרבה מהאמור בכתב האישום מאחר והיה לו רישיון נהיגה זמני תקף עד ליום 31/1/09 , כלומר מדובר בפקיעה בת 8 חודשים בלבד.

לבקשה צורף אישור ממשרד הרישוי ממנו עולה כי למבקש היה רישיון נהיגה קבוע בתוקף עד ליום 22/1/08 ורישיון נהיגה זמני בתוקף עד ליום 31/1/09.