מדינת ישראל נ' מורזחנוב

הכרעת דין

כתב האישום:

בכתב אישום אשר הוגש בתחילת שנת 2010, הואשמה הנאשמת ב- 3 עבירות הכוללות: איומים, העלבת עובד ציבור והתנהגות פסולה במקום ציבורי.

כעולה מעובדות כתב האישום המדובר באירועים שאירעו ביום 23.4.2009 בשעת צהריים בתחנת המשטרה באשקלון.

תחילה נטען כי משביקשה השוטרת סולי נחמני מהנאשמת, שצעקה, להנמיך את קולה, איימה עליה הנאשמת תוך הנפת ידיים במילים "תיזהרי ממני אני קווקזית מי את שתגידי לי לשתוק", וכן צעקה "מי את בכלל, תראי מה בעלי יעשה לך".

בהמשך כתב האישום מתואר כי משניגש אל הנאשמת הקצין שרון וקנין, איימה עליו הנאשמת במילים "תראה מה יהיה לך, אתה לא יודע עם מי התעסקת, אני צילמתי את הפנים שלך".

משהודיע לה הקצין דבר מעצרה בגין התנהגותה זו, החלה הנאשמת לצעוק, לקפוץ ולשטוח עצמה על ריצפת המקום ואף איימה על הקצין במילים הבוטות, המפורטות בסעיף 4 לעובדות כתב האישום.

בהמשך, משהגיעה אל המקום השוטרת וייצמן במטרה לשמור על הנאשמת העליבה אותה הנאשמת במילים הבוטות המפורטות בסעיפים 5, 6 ו-7 לעובדות כתב האישום.

השתלשלות הדיונים:

לישיבת המענה הראשונה מיום 13.11.10, לא התייצבה הנאשמת ואז הוברר כי עברה לכתובת מגורים אחרת והדיון נדחה לחודש ינואר 2011 על מנת לאתרה בכתובת זו.

בין לבין שלחה הנאשמת בכתב ידה מכתב לבית המשפט המדבר בעד עצמו עם עותק שלטענתה שלחה ליועץ המשפטי לממשלה, לאורו החלטתי ביום 28.1.11 למנות לה סניגור ציבורי לייצגה בתיק זה.

בישיבה מיום 19.1.2011 הופיע מטעמה עו"ד מקלר חיים בשם עו"ד זייצב ז'אנה, הסניגור ביקש אותו יום שלא להשיב לכתב האישום, לדבריו התלונה בגין האירוע המתואר בכתב האישום הועברה למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). משנתקבלה תגובת מח"ש הוגש ערר לפרקליטות וטרם נתקבלה תשובת היועץ המשפטי לממשלה. משכך ביקש עו"ד מקלר דחייה. בהסכמת התביעות נדחה הדיון ליום 22.3.2011.

ביום זה הופיע בשמה עו"ד מועלם בשם עו"ד זייצב, אז ביקשה הסנגוריה שהות נוספת של כחודש ימים וזאת בכדי לסיים המשא ומתן עם התביעה בנוגע לתיק זה.

בינתיים הודיעה נציגת התביעות כי הגיע אליהם החומר הרלוונטי ממח"ש והוא עומד לרשות הסנגוריה, הדיון נדחה ליום 1.5.2011.

בישיבה מיום זה, ביקשה הסניגורית דחייה נוספת לשקול הצעה שקיבלו מהתביעות, גם לבקשה זו נעתרתי והדיון נדחה ליום 6.6.2011 גם המועד הזה וגם מועדים נוספים נדחו.

בישיבה מיום 30.10.2011 לא התייצבה הנאשמת נאלצתי להוציא נגדה צו הבאה. בשעה מאוחרת יותר התייצבה הנאשמת יחד עם הסניגורית עו"ד זייצב , לאחר שהבנתי כי לא הצליחו להגיע להסדר לא היה מנוס מקביעת התיק להוכחות.

יחד עם זאת, ולבקשת בית המשפט העמידה הסניגורית המלומדת את גדר המחלוקת על מכונה.

נאמר, כי אין לנאשמת טענת אליבי, לטענתה היא זו שהותקפה על ידי השוטרים, טענה שלא איימה ולא העליבה עובד ציבור. הסניגורית ביקשה לזמן לעדות את כל עדי התביעה והדיון נקבע להוכחות ליום 22.5.2012.

בפתח הדיון אותו היום ביקשה הסניגורית להעביר את התיק למותב אחר, שכן עו"ד שרון וקנין שימש קצין תורן אותו יום והופיע כנציג התביעות בתיקים פלילים ומשסיים את שירותו המשטרתי אף הוא מופיע כסניגור. טענה כי זו בעיה לחקור אותו כעד תביעה וביקשה להעביר התיק למותב שאיננו מכיר את עו"ד שרון וקנין.

ב"כ המאשימה בצדק טענה כי אם זו טענת פסלות היה על ההגנה לטעון אותה מיד עם הגשת כתב אישום, ואם זו איננה כזו אין זו הדרך בבקשה כזו להעביר את התיק.