מדינת ישראל נ' מורדי(עציר) ואח'

החלטה בעניינו של המשיב 1

1.כנגד המשיב 1 הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע רצח, עבירה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), וקשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין.

2.על פי עובדות כתב האישום, הנאשם קשר קשר יחד עם שניים אחרים, לפגוע ולהרוג את וותיק חייט (להלן: "וותיק"), על רקע סכסוך אלים בין קבוצות יריבות בעיר טירה. במסגרת הקשר ולשם הוצאתו לפועל חילקו ביניהם השותפים לקשר תפקידים שונים, כאשר תפקידו של המשיב 1 היה לאתר את וותיק יחד עם אחר ולהרוג אותו ביריות אקדח.

ביום 05/05/11 סמוך לשעה 20:40, ועל רקע מידע מוקדם שהיה בידם, הגיעו המשיב 1 ואחר לבית קפה שבו שהה וותיק, כשהם רעולי פנים וחמושים באקדח. המשיב 1 והאחר ירו בוותיק מספר יריות ונמלטו מהמקום ברכב.

כתוצאה מהירי נהרג וותיק.

3.המשיב 1 נעצר ביום 03/09/12 ומעצרו הוארך מעת לעת בהחלטת בית משפט השלום. ביום 04/10/12 הוגשה בקשה לעצור את המשיב 1 עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו במסגרת תפ"ח 2595-10-12. לבקשת ב"כ המשיבים, נדחה הדיון בעניינם מספר פעמים לצורך לימוד חומר החקירה הרב. דיון לגופו של עניין התקיים ביום 27/02/13, ובמסגרתו חלק ב"כ המשיב 1 על קיומן של ראיות לכאוריות כנגד מרשו. החלטה זו עניינה במשיב 1 בלבד.

4.בידי המבקשת ראיות לכאורה לאירוע הרצח עצמו ובהן עדויות מפי עדי ראיה אשר נכחו בבית הקפה שבו נורה וותיק. מעדויות אלה עולה כי וותיק שהה בבית קפה, עת הגיע למקום מתנקש רעול פנים ברכב לבן קטן, ירה בוותיק וברח מהמקום. (הודעת שאדי עיראקי מיום 30/05/11, הודעת מרוואן עיראקי מיום 30/09/12, הודעת עותמאן עבד אל חי מיום 30/05/11, הודעת רפיק מנסור מיום 29/05/11).

5.הראיה העיקרית הקושרת את המשיב 1 לרצח ואשר עליה סומכת המבקשת את בקשתה, היא תמליל שיחה שערך מדובב עם המשיב 2 (להלן: "אדיב"), במסגרתה מתוודה אדיב בפני המדובב ולכאורה מפליל את עצמו ואת המשיב 1.

בתחילה מספר אדיב על סכסוך בין שני צדדים שבעתיו אירעו שני מקרי רצח ביום אחד:

"באותו יום נרצח מהצד שלהם מישהו, אז נעצרתי על זה ... הוא אחיו של הבן אדם שמסוכסך איתו, מי שהרג את... נכון שנרצח מישהו..., אחרי שעה נרצח מישהו מהם" (עמ' 64 ש' 22-28 בחלק 1 לתמליל).

6.המדובב שואל את אדיב לגבי זהות הנרצח ואדיב משיב לו שקראו לנרצח "שאדי", בן 40 לערך, וסיפר כי הוא נרצח בירי בבית קפה, כמה חודשים לאחר שנרצח אחיו (עמ' 65 ש' 10-27).

בנקודה זו טענו ב"כ המשיב 1 כי אדיב כלל לא ידע את שמו של הנרצח והוא כינה אותו "שאדי" בעוד שמו היה "וותיק". המדובב מעלה בפניו את השם "וותיק", אך נראה כי אדיב אינו מזהה את הנרצח בשם זה ולבסוף מאשר כי הוא לא ממש יודע את שמו של הנרצח (עמ' 107 ש' 31-32 בחלק 4 בתמליל). העובדה שאדיב אינו מכיר את הנרצח בשמו אינה מתיישבת, לטענת ב"כ המשיב 1, עם התפקיד שלכאורה מיוחס לאדיב, לבדוק ולדווח לאחרים על מיקומו של הנרצח. למרות שאדיב אינו מזהה את הנרצח בשמו, עולה מהתמליל כי זהותו ברורה לאדיב. הוא אמנם מכנה אותו בשם "שאדי", אך יתר הפרטים שהוא מספק אודות הנרצח: גילו, ייחוסו המשפחתי, העובדה שאחיו נרצח כמה חודשים קודם לכן, מעידים על כי זהותו ידועה לאדיב הגם שכינה אותו בשם אחר.

7.במסגרת השיחה, המדובב מעודד את אדיב לספר לו את שאירע ושואל את אדיב האם נכון שנקמו את רצח ראקז והרגו שלושה. אדיב משיב "כן" (עמ' 141 ש' 14). לשאלה האם אדיב היה מעורב ברצח של שלושתם, עונה אדיב "לא, אני רק בזה הייתי" (עמ' 141 ש' 16 בתמליל).

בהמשך שואל המדובב את אדיב מי היה שותף לתכנון ואדיב משיב : "הייתי אני ומוניר וראיד ו..." (עמ' 142 ש' 3)

לשאלה מי זה מוניר הוא משיב "מוניר אלמורדי" (עמ' 142 ש' 5).

המדובב ממשיך ושואל את אדיב באופן ישיר "מי רצח את שאדי?" ואילו אדיב עונה "הוא זה, מוניר שסיפרתי לך עליו" (עמ' 144 ש' 12-13 בתמליל).

בהמשך שוב שואל המדובב את אדיב מי ביצע את המעשה ואדיב משיב: "מוניר, מוניר אלמורדי" (עמ' 145 ש' 6-7 בתמליל).

8.אדיב מספק פרטים אודות הרצח, כך למשל הוא מספר כי הרצח היה בבית קפה שבו ישב הנרצח (עמ' 145 ש' 14-17), כי המתנקשים היו רעולי פנים (עמ' 145 ש' 20-23) וכי הוא עצמו דיבר איתם בטלפון (עמ' 145 ש' 24-25), כאשר תוך כדי דבריו הוא מפציר במדובב ומתרה בו שלא יספר את דבריו לאף אדם נוסף.

מדברים אלה עולה כי המשיב 1 לכאורה היה שותף לתכנון הרצח והיה גם מוציאו לפועל.

9.מנגד, טענו ב"כ המשיב 1 טענות רבות כנגד ראיה לכאורית זו, טענות שיש בהן, לשיטתם, לפגוע משמעותית בתשתית הראייתית שהוצגה ביחס אליו.