מדינת ישראל נ' מור

החלטה

בפני בקשה לחזרה מהודיה.

הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן בדיון שנערך ביום 27.1.13.

בהתאם לכתב האישום המתוקן, הורשע הנאשם בכך שנכנס לביתו של המתלונן, ביום 5.12.12, בעת שאשתו של המתלונן ישנה, וגנב מביתו מכשיר "אייפד".

במסגרת הדיון בו הודה הנאשם, הציג ב"כ הנאשם הסדר דיוני אליו הגיעו הצדדים, לפיו יתוקן כתב האישום לקולא, והנאשם יודה ויורשע בעבירה של כניסה למקום מגורים וגניבה.

הוסכם כי יתקבל תסקיר, ולאחריו יטענו הצדדים לעונש, כך שהמאשימה תעתור ל-10 חודשי מאסר בפועל, מע"ת ופיצוי, והנאשם יוכל לטעון באופן חופשי.

כן ניתנה הסכמת המאשימה להקלה בתנאי מעצר הבית של הנאשם, כך שיצומצמו למעצר בית לילי בלבד.

ביום 8.9.13 התקבל תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם.

מהתסקיר עולה, כי הנאשם הכחיש בפני קצינת המבחן מעורבות בעבירה בה הודה והורשע, וטען כי הודה עקב אילוצים בהם היה מצוי עקב ההליך הפלילי, ורצונו להקל בתנאי השחרור ולצאת לעבוד לפרנסת משפחתו.

בדיון שהתקיים ביום 10.9.13 ונועד לטיעונים לעונש, העלה ב"כ הנאשם את בקשת מרשו לחזור בו מההודיה, לנוכח האמור בתסקיר, ובד בבד ביקש להשתחרר מייצוג הנאשם, מאחר שהמהלך הפתיעו ולא היה על דעתו.

המאשימה התנגדה לחזרה מהודיה וטענה כי מדובר במהלך טקטי מניפולטיבי.

טיעוני הצדדים

לטענת ב"כ הנאשם, כבר בפגישה הראשונה שנערכה עם קצינת המבחן הכחיש הנאשם את ביצוע העבירה וטען כי הודה במטרה לסיים את ההליך הפלילי, ולאור לחץ כלכלי בו היה נתון.

ב"כ הנאשם טען כי במועד בו הודה הנאשם בפני בית המשפט, היתה ביניהם תמימות דעים באשר להודיה, אך כאשר התייצב בפני קצינת המבחן טען הנאשם כי אינו מסוגל להודות במעשה שלא עשה.

ב"כ הנאשם טען כי בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בע"פ 10478/09 פלוני נ' מד"י, כאשר בית המשפט רואה הכחשה גורפת בתסקיר עליו לברר מחדש עם הנאשם לפני מתן גזר הדין מהי עמדתו.

לאור זאת נטען כי יש לאפשר לנאשם לחזור בו מהודייתו.

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם מסר את גרסתו לקצינת המבחן, לפיה אכן היה בבית המתלונן באותו יום במסגרת ביצוע שליחות מהסופרמרקט, אך לא לקח דבר מהבית, והמכשיר נרכש על ידו לאחר מכן באותו יום מעובר אורח, מבלי שידע שמדובר במכשיר גנוב.

ב"כ הנאשם ביקש, כאמור, להתפטר מייצוגו של הנאשם לאור בקשתו לחזור מהודיה, והתפטרותו אושרה.

הנאשם עצמו טען בדיון כי כאשר נפגש עם קצינת המבחן סיפר לה את האמת, וטען כי ההודאה ניתנה בהיותו תחת לחץ ובמצב של תסכול, לאחר ששהה במעצר בית במשך חודשיים ולא יכול היה לצאת לעבודה ולפרנס את ילדיו. במצב זה, ומאחר שבעקבות ההודאה ניתנה לו אפשרות לצאת לעבודה, הודה במעשים.

ב"כ המאשימה טענה כי אין לאפשר לנאשם לחזור בו מהודייתו.