מדינת ישראל נ' מוסיס

גזר דין

1.הנאשם הורשע על-פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של החזקת נכס חשוד כגנוב לפי סעיף 413 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), בכך שביום 8.3.11 בחנות לממכר טלפונים שבבעלותו, החזיק הנאשם במכשיר DVD נייד ומסך פלזמה לרכב, אשר יש עליהם חשד כי הם גנובים ומבלי שהיה בידו להניח הדעת כי רכש החזקה בהם על-פי דין.

2.כאמור, הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשם יחזור בו מכפירתו, יודה בכתב-האישום המתוקן, יורשע ויתקבל בעניינו תסקיר שירות מבחן אשר יבחן בין היתר, את שאלת ביטול ההרשעה, כאשר עמדת המאשימה היא להרשעה.

תסקיר שירות המבחן

בתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם, צוין כי מדובר בנאשם בן 37, נשוי ואב לשני ילדים, עלה ארצה מברית-המועצות בגפו, בהיותו בן 17, וכן צוינו נסיבות חייו האישיות (ראו פסקה 3 עמוד 1, וכן פסקאות 2-3 עמוד 2).

הנאשם סיים 12 שנות לימוד. לא שירת בצבא בשל פטור על רקע מצב נפשי. הנאשם החל בלימודי תואר ראשון, והפסיק לימודיו כעבור שנה בשל קשיי שפה. בהמשך, עבד מספר שנים באבטחה ומשנת 2000 החל לעבוד בתחום הסלולר. בשנת 2003 פתח הנאשם חנות בתחום זה וכיום מנהל 4 חנויות ועובד עם חברות גדולות ובעלי עסקים. שירות המבחן ציין כי הנאשם מסר כי בעבר החזיק ברישיון להעברות כספים לחו"ל וכי ברצונו לחדשו.

שירות המבחן התרשם כי על אף קשיי השפה והקליטה, הנאשם הצליח להתקדם ולהשתלב במעגל העבודה, התחתן והקים משפחה והוא בעל יכולת תפקוד תקינה ויציבה.

שירות המבחן ציין כי לנאשם עבר פלילי משנת 2010 בגין עבירה של החזקת סכין שלא למטרה כשרה, וכי הוא נדון בשל כך להתחייבות להימנע מעבירה.

ביחס לעבירה נשוא כתב-האישום התרשם שירות המבחן כי הנאשם נטל אחריות על מעשיו. הנאשם מסר כי במועד ביצוע העבירה לא הפעיל שיקול דעת מספק והתנהג בחוסר אחריות ולאחר מכן שינה דרכיו ומקפיד להתנהג באופן מסודר ונורמטיבי.

בבחינת גורמי הסיכון במצבו של הנאשם, צוין כי בעבר הועמד לדין, ברם, לא היה בכך כדי להרתיע אותו לשוב ולנקוט בהתנהגות שולית. לעומת זאת, בבחינת גורמי הסיכוי, התרשם שירות המבחן מיכולתו ותפקודו התקין של הנאשם לאורך שנים, כאשר העבירה נשוא כתב-האישום בוצעה לפני זמן רב יחסית ומאז לא נפתחו כנגד הנאשם תיקים נוספים. בנוסף, התרשם שירות המבחן, כי כיום הנאשם מנהל ענייניו ועסקיו באופן טוב מבעבר, כך שהסיכון להישנות התנהגות עבריינית הצטמצם.

באשר לסוגיית ביטול הרשעה הביע הנאשם חשש כי הרשעתו בדין תפגע בעסקיו וביכולתו לחדש רישיון להעברת כספים לחו"ל. על אף עבר פלילי קודם של הנאשם, המליץ שירות המבחן לשקול בחיוב הימנעות מהרשעתו בדין, אף שבענייננו הנאשם הורשע ויש לבחון ביטול הרשעה כאשר השיקולים זהים. המלצה זו נומקה על-ידי שירות המבחן בשל חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירה והתרשמות שירות המבחן מהשפעתו המרתיעה של ההליך המשפטי הנוכחי על הנאשם וכן על מנת שלא לפגוע בהתפתחותו המקצועית.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם אינו זקוק להמשך קשר טיפולי ועל כן לא בא בהמלצה להעמידו בצו מבחן, אם כי העריך כי יש להטיל על הנאשם ענישה קונקרטית והמליץ על הטלת צו של"צ בהיקף של 120 שעות וכן על מתן התחייבות להימנע מביצוע עבירות דומות.

טענות הצדדים

4.המאשימה טענה כי המקרה דנן אינו בא בגדר המקרים החריגים בהם יש לבטל הרשעתו של הנאשם וזאת, בהתחשב בכך כי אין זו מעורבותו הראשונה בפלילים ובהעדר פגיעה קונקרטית בנאשם ככל והרשעתו תיוותר על כנה. לפיכך, עתרה להותיר הרשעתו של הנאשם על כנה ולהטיל עליו מאסר על תנאי וקנס.

הסנגור עתר מנגד לאמץ המלצת שירות המבחן ולבטל הרשעתו של הנאשם. לטענתו, הותרת ההרשעה על כנה עלולה לסכל את חידוש רישיונו של הנאשם להעברת כספים לחו"ל ואף להביא לסיום התקשרותו עם חברות סלולר גדולות.

הסנגור ציין כי הנאשם הודה בעבירה המיוחסת לו ובכך נטל אחריות על מעשיו וחסך מזמנו של בית-המשפט. בהקשר זה הפנה גם לאמור בתסקיר שירות המבחן. כמו-כן, הסנגור ציין כי עברו הפלילי של הנאשם אינו מכביד, כאשר כיום ומאז מועד ביצוע העבירה חלפו למעלה משנתיים ולא נפתחו נגדו תיקים נוספים.

6.הנאשם עצמו הביע חרטה על מעשיו.

דיון והכרעה

ביטול הרשעה

7.הלכה פסוקה היא כי משהוכח שבוצעה עבירה, יש להרשיע את הנאשם בדין, ואילו הימנעות מהרשעה תהא בגדר מעשה יוצא דופן וחריג שבחריגים.