מדינת ישראל נ' מוסא

החלטה

1.בכתב האישום שהוגש נגד הנאשם בתיק שבפניי יוחס לו ביצוע עבירות לפי סעיפים 192, 273, 288 ו- 380 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.בישיבת ההקראה כפר הנאשם במיוחס לו בכתב האישום וטען כי הוא זה שהותקף ע"י השוטרים. על כך הוגשה תלונה למח"ש.

3.בישיבת יום 26/1/10, שהיתה קבועה להוכחות, הגיעו הצדדים להסדר דיוני במסגרתו חזר בו הנאשם מהכפירה וכתב האישום תוקן באופן שהוראת חיקוק מס' 3, בה יוחס לנאשם ביצוע עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, נמחקה וכן נמחקו מספר מילים מסעיפים 2 ו- 5 לעובדות. הנאשם הודה בעובדות שפורטו בכתב האישום המתוקן, היינו בכך שבתאריך 17/10/08, לאחר שהשוטרים מאלק אבו ריש (להלן: "מאלק") ואשרף סלאמה (להלן: "אשרף"), שמילאו תפקידם כדין, הודיעו לו שהוא מעוכב והעלו אותו לניידת הוא איים עליהם באומרו "אתם רק שמים חליפה וחושבים עצמכם משהו, אתם לא מכירים אותי, חכו תדעו מי אני, אתם תתחרטו על היום הזה" ובהמשך, לאחר שהגיעו לתחנת המשטרה, איים על אשרף, באומרו לו "עוף מפה לפני שאני הופך שולחן על הראש שלך וקובר אותך" ומשהודיע לו אשרף, בתגובה, שהוא עצור, הוא תקף את אשרף באופן שנתן לו מכת אגרוף בחזה ובעט בו ברגלו וכתוצאה מכך נזקק אשרף לטיפול רפואי וכשהגיע מאלק כדי לעזור לאשרף, הוא שב ואיים על השוטרים באומרו להם "אתם לא מכירים אותי, אני בחוץ קוראים לי אבו זגייר עוד תכירו אותי, אני רוצה קצין עכשיו, אם לא אני הופך השולחנות. אני בן אדם עובד אם יפטרו אותי אתם תשלמו את המחיר, אתם לא מכירים אותי, אתם לא תדעו מה יקרה לכם".

בעקבות הודאתו בעובדות שפורטו בכתב האישום המתוקן הורשע הנאשם בביצוע עבירות לפי סעיפים 192, 273 ו- 288 לחוק העונשין ובטרם הטיעונים לעונש, כחלק מההסדר הדיוני, הופנה לשירות המבחן, לצורך קבלת תסקיר לא מחייב בעניינו.

4.בעקבות הפנייתו לשירות המבחן ניתן ביום 15/8/10 תסקיר בעניינו של הנאשם. בתסקיר מפרטת קצינת המבחן את נסיבות חייו של הנאשם ומביעה את התרשמותה כי "לרוב מדובר באדם מאופק בתגובותיו אולם במקרים רגשיים קשים, כמו חוויות דחייה, השפלה וחוסר הערכה אותן חווה מהאחר, הוא עלול להגיב באימפולסיביות, מתוך קושי להכיל תחושות קשות אלה".

בסופו של דבר ממליצה קצינת המבחן להעמיד את הנאשם בפיקוח של שירות המבחן למשך שנה וחצי, זאת כדי לשלבו בהליך טיפולי "לצורך עבודה על מאפייניו האימפולסיביים כמו שהתבטא בעבירה, לעבד את חווית הנטישה והבגידה שחווה מאשתו וכן ללמוד כלים אדפטיביים להתמודדות עם מצבי חיים קשים". בנוסף היא ממליצה להטיל עליו צו של"צ בהיקף של 200 שעות, מאסר על תנאי משמעותי ולחייבו בתשלום פיצוי כספי לשני השוטרים.

5.בישיבת יום 7/9/10 טענו הצדדים לעונש.

ב"כ המאשימה עתרה להטיל על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. זאת לאור חומרת העבירות והצורך להרתיע את הנאשם ואנשים כדוגמתו.

הסניגור, לעומתה, ביקש לאמץ את ההמלצות שבתסקיר. זאת לאור נסיבות המקרה כפי שתוארו ע"י הסניגור בטיעוניו לעונש – כאן המקום לציין שהנסיבות שתוארו ע"י הסניגור עומדות, בחלקן, בסתירה לעובדות שפורטו בכתב האישום המתוקן, בהן הודה הנאשם. לכן לא היה מקום לטעון אותן ומשנטענו אין לי אלא להתעלם מהן – העובדה שהנאשם עצמו נחבל במהלך האירוע, הודאתו, עברו הלא מכביד (יש לו הרשעה קודמת אחת בלבד, בגין עבירה לפי פקודת הסמים, שנעברה בשנת 1996), מצבו המשפחתי והאמור בתסקיר.

6.לאחר ששקלתי בעניין, תוך שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים, למהות העבירות, חומרתן ונסיבות ביצוען, להודאת הנאשם, לעברו הלא מכביד ולאמור בתסקיר – כאן המקום להזכיר כי ביהמ"ש אינו כבול להמלצות שירות המבחן, המלצות שהינן רק אחד מני שיקולים רבים אחרים שעל ביהמ"ש לשקול בבואו לגזור את דינו של נאשם שהורשע - ולאחר שאיזנתי בין השיקולים לחומרה ולקולא הקיימים במקרה זה, הגעתי למסקנה שאין מקום לאמץ את המלצות קצינת המבחן כמות שהן, שכן אין מנוס מלהטיל על הנאשם עונש שיכלול גם מאסר בפועל ולו לריצוי בעבודת שירות, דבר שגם יאפשר את העמדתו בפיקוח שירות המבחן. זאת מהנימוקים הבאים:

אין חולקין באשר לחומרת התנהגותו של הנאשם במקרה שבפניי. אין זה סוד שהתופעה של נקיטת אלימות פיזית ו/או מילולית כלפי עובדי ציבור בכלל וכלפי שוטרים בפרט, כאשר אלה ממלאים את תפקידם כחוק, הפכה לנפוצה במקומותינו. מדובר בעבירות הפוגעות באושיות שלטון החוק. חברה מתוקנת, החפצה חיים, אינה יכולה להרשות פגיעה בשליחיה, עת אלה ממלאים את תפקידם כחוק וכפי שנאמר בע.פ. (מחוזי חיפה) 207/08, מדינת ישראל נ. בביזייב תומר, מן הראוי שביהמ"ש יבהיר לציבור

"... כי ביהמ"ש לא יתייחס בסלחנות למי שפוגע או מאיים בפגיעה בשוטרים וממלאי תפקידים על פי דין. אם ביהמ"ש יעבור לסדר היום על סוג זה של עבירות, כי אז החברה שבה אנו חיים תהפוך לתוהו ובוהו שאיש הישר בעיניו יעשה. הציבור צריך לדעת כי מי שממלא את תפקידו על פי דין, הוא שליח של רשויות השלטון... ואיום עליו הוא איום על מוסדות המדינה. מי שכך עושה, יענש בחומרה...",

תקיפת שוטרים ו/או איום עליהם, שעה שהם ממלאים את תפקידם כדין, הינם מעשים חמורים ביותר ומערכת אכיפת החוק, לרבות בתי המשפט, חייבת להראות לשוטרים כי הם אינם נשלחים למשימותיהם חסרי הגנה. קבלת המלצות קצינת המבחן במלואן, ללא הטלת עונש מאסר לריצוי בפועל ולו בעבודת שירות, עלולה לשדר מסר מוטעה לציבור הרחב, לפיו ניתן להתייחס בסלחנות כלפי מי שמתנהג כפי שהתנהג הנאשם, ולא היא.

7.כעולה מהאמור לעיל, יש בכוונתי להטיל על הנאשם, בין היתר, גם עונש מאסר בפועל לריצוי בעבודת שירות. אי לכך ולאור הוראות סעיף 51 ב. (ב) (1) לחוק העונשין, אני מורה על קבלת חוות דעתו של הממונה על עבודות שירות (להלן: "הממונה"), באשר להתאמתו של הנאשם לרצות המאסר שיוטל עליו, בעבודת שירות ובאשר לאפשרות השמתו בעבודת שירות.

נדחה למתן גז"ד, לאחר קבלת חוו"ד הממונה, ליום 19/12/10, שעה 09.00.

כדי למנוע תקלות בזימונו של הנאשם לראיון אצל הממונה על עבודות שירות, אני מורה לסניגור ליצור קשר במהלך השבוע הקרוב עם משרד הממונה על עבודות שירות, כדי לתאם מועד לזימונו של הנאשם לראיון.

הובהר לנאשם ולסניגור כי אם לא תהיה חוות דעת לישיבה הבאה, בשל העובדה שהנאשם לא התייצב לראיון, אם בשל העובדה שהסניגור לא טרח לתאם מועד לראיון ואם בשל העובדה שהנאשם זומן לראיון ולא התייצב, לא תהיינה דחיות נוספות ואקבע שהנאשם ירצה את עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

ניתנה והודעה היום כ"ו תשרי תשע"א, 04/10/2010 במעמד הנוכחים.

משה אלטר, סגן נשיא