מדינת ישראל נ' מוסא

גזר דין

בתיק זה הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה כאשר רישיון הנהיגה פקע, נהיגה כאשר רישיון הרכב פקע ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה.

ב"כ המאשימה ביקש להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה ממושכת בפועל, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות כספית.

הסניגור ציין כי מדובר בנאשם נורמטיבי שעברו אינו מכביד, הפנים את המעשה וזקוק לרישיון לצורכי עבודתו. לפיכך ביקש להטיל על הנאשם פסילה קצרה, מסוייגת לצורכי עבודה אם אפשר.

מתברר כי ביום 22.4.10 נפסל רשיונו של הנאשם לתקופה של שלושה חודשים, בתיק 4133-04-10, בגין עבירה של נהיגה מסוכנת. המבקש הגיש בקשה לחישוב הפסילה, ובהתאם להחלטת בית המשפט חושבה הפסילה בתיק זה מיום 26.12.10. למרות עובדה זו, נמצא הנאשם כשהוא נוהג ברכב ביום 31.1.11, דהיינו כחודש ימים לאחר תחילת חישוב הפסילה שהייתה כאמור לתקופה של שלושה חודשים.

כבר אמר בית המשפט העליון:

"עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רשיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת [...] ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור"

רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל.

ובמקום אחר נאמר:

"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב. רע"פ 410/04 מזרחי נ' מדינת ישראל.

ברע"פ 2221/11 שאול הראל נ' מדינת ישראל הגדיר בית המשפט העליון את עבירת הנהיגה בפסילה כ"סטירת לחי" לשלטון החוק. אכן הקלת הראש בעבירה זו תשמוט את הבסיס תחת עונש פסילת הרשיון: כלי האכיפה והענישה הטבעי, המיידי והיעיל ביותר כנגד עברייני תנועה.

ככל שמדובר בעבירה ראשונה מסוג זה, נעה הענישה הראויה בדרך כלל בין מאסר מותנה למאסר בפועל לתקופה אותה ניתן לרצות בעבודות שירות וזאת לצד פסילת רישיון הנהיגה לתקופה משמעותית. חומרת העונש תלויה בעיקר בנסיבות, ויש להבחין בין נהיגה בזמן פסילה אשר הוטלה בהיעדר התייצבות או פסילה אשר לא חושבה עקב היעדר רשיון תקף, לבין מקרה בו אדם נפסל בנוכחותו, ובתוך תקופה קצרה לאחר גזר הדין חוזר ואוחז בהגה. כנסיבות חמורות במיוחד תיחשבנה ביצוען של עבירות נלוות לנהיגה בפסילה, כגון נהיגה בשכרות, אי ציות לשוטרים או תאונת דרכים.

במקרה דנן המדובר בנסיבות "בינוניות" בחומרתן. הנאשם נפסל שלא בפניו, הגיש בקשה לחישוב הפסילה ולאחר שקיבל החלטה שב ונהג בתוך תקופת הפסילה המחושבת, וזאת כאשר לעבריה לא נלווית עבירת תעבורה אחרת.

עיון בעברו התעברותי של הנאשם מגלה כי פרט לאותה עבירה חמורה בגינה נפסל רשיונו בחודש אפריל 2010, לחובתו הרשעה בתאונת דרכים בגינה נפסל רשיונו למשך שלושה חודשים וכן שתי עבירות מהירות, עבירה של אי ציות לרמזור אדום ושני דוחות בגין נהיגה בלא חגורת בטיחות. עבירה אחרונה זו אינה גורמת כלשעצמה לתאונות, אולם היא מעידה מצד הממבצע אותה על הלך רוח של "לי זה לא יקרה", זלזול או חוסר מודעות לכללי הבטיחות בכביש.

לאחר שנתתי דעתי לחומרת העבירות, עברו התעבורתי ושקלתי את נסיבותיו האישיות של הנאשם ונסיבות ביצוע העבירה ראיתי לנכון לפסוק כדלהלן:

*אני דן את הנאשם ל- 30 ימי מאסר בפועל.

אני מורה כי עונש מאסר זה ירוצה בעבודות שירות במתנ"ס חצור כמפורט בחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות מיום 6.6.13.

הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 4.7.13 בשעה 8:00 ביחידת עבודות השירות במתחם כלא חרמון.

הנאשם מוזהר כי הפרת תנאי עבודות השירות תביא להפסקתן באופן מנהלי וריצוי העונש במאסר של ממש.

*אני דן את הנאשם לארבעה חודשים מאסר על תנאי למשך שנתיים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה הנ"ל עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה בלא רישיון נהיגה תקף שאינה מסוג ברירת משפט.