מדינת ישראל נ' מוסא(אסיר)

החלטה

בפני בקשת המדינה להורות על המשך החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד ל- 6 חודשים נוספים החל מיום 6.4.12.

1.המשיב נדון למאסר של 33 שנים בגין עבירת רצח. החל לרצות מאסרו ב-14.7.1990. מוגדר אסיר השגחה רמה ב'.

המשיב מוחזק ברציפות בהפרדה מנהלית החל מ-7.6.2010, שהוארכה מעת לעת על ידי הגורמים המוסמכים בשב"ס בהתאם לאמור בהוראות הפקודה.

2.נטען בבקשה כי העילה להמשך החזקתו של המשיב בהפרדה נדרשת לשם שמירה על שלומו ובריאותו של המשיב ושמירה על ביטחונם של אסירים אחרים וסגל בית הסוהר. להערכת המבקשת החזקת המשיב באגפים שלא בתנאיי הפרדה עלולה לסכן את שלומו וביטחונו של המשיב. לבקשה צורף תצהירו של קצין המודיעין סג"ד גבריאל יהודה, קצין המודיעין של מחוז הדרום בשב"ס המפרט את השתלשלות האירועים בעניינו של המשיב, שהביאו להחזקתו של המשיב באגף ההפרדות.

3.כעולה מהתצהיר ב-11/8/10 הועבר המשיב לאגף טעוני הגנה בכלא "אוהלי קידר" שם תקף באופן קשה אסיר אחר. משם הועבר המשיב לאגף טעוני הגנה בכלא "ניצן". עקב התנהגות שלילית, צבר סכסוכים עם אסירים אחרים, על כן והעבר לאגף השמור בכלא "אשל" שם המשיך לצבור סכסוכים ולאחר שנודע על כוונות פגיעה בו הועבר להפרדה וזאת לאור הקושי לשלבו באגף טעוני הגנה ולאור הערכה שאין דרך אחרת להבטיח שמירה על שלומו של המשיב ושלומם של אסירים אחרים, אנשי סגל והבטחת הביטחון והסדר בבית הסוהר.

על פי חוות דעתם של גורמי המודיעין במחוז, המסוכנות בעניינו של המשיב הינה גבוהה ולא ניתן בשלב זה לשלב עמו אסיר נוסף בתא.

4.בדיון בפני הוגשו לעיוני, בהסכמת ב"כ המשיב, פרטי המידע החסוי עליהם נסמכת הבקשה. בנוסף, הוגשה החלטת ועדת ההפרדות מתאריך 11.3.2012 ופסק הדין של כב' השופט חשין, נשיא בית משפט מחוזי נצרת מיום 4.1.12 (עת"א 45066-11-11) (להלן: "עתירה קודמת"). לגישתה של המבקשת מדובר במידעים מהעת האחרונה ויש באמור בהם כדי לבסס את הבקשה.

5.ב"כ המשיב התנגדה לבקשה וסמכה טיעוניה על פסק הדין שניתן בעתירה הקודמת. לדבריה, כב' השופט חשין כבר נתן דעתו למידעים שהוצגו במסגרת הליך זה והורה, בהסכמה, על הארכת המשך החזקתו של המשיב בהפרדה למשך 4 חודשים בלבד על מנת לבחון השתלבותו בכלא "רימונים". נטען כי מאז שילובו של המשיב בכלא "רימונים" לא נרשמו לחובתו התנהגויות מוזרות, או חריגות. הוא מקבל טיפול מפסיכיאטר וזה כשלעצמו אינו יכול להוות עילה להחזקתו בהפרדה. עוד נטען כי על בית המשפט לתת דעתו לנזקים הקשים הנגרמים לאסיר המוחזק בהפרדה ולפיכך על בית המשפט לבחון את האפשרות להוציאו מהפרדה.

6.השתלשלות האירועים

א.פסק הדין שניתן בעתירה הקודמת שהורה על המשך החזקתו של המשיב בהפרדה למשך 4 חודשים, ניתן ביום 4.1.11. תקופת ההפרדה 6.12.11 – 6.4.12.

כעולה מפרוטוקול הדיון בעתירה הקודמת ההחלטה לגבי המשך החזקתו של המשיב בהפרדה בכלא "רימונים", ניתנה בהסכמת באי כוח הצדדים וזאת על מנת לאפשר לגורמים הרלבנטיים בשב"ס, להכיר את המשיב ולהתרשם ממנו במקום מאסרו החדש על מנת לשקול ולגבש עמדתם אם יש צורך בהמשך החזקתו בהפרדה.

בניגוד להחלטת כב' השופט חשין, בתאריך 27.2.12 הועבר המשיב לכלא "שקמה" בדרום.

ועדת ההפרדות במחוז דרום שהתכנסה ביום 11.3.12 ודנה בנושא הארכת הפרדתו של המשיב, הגדירה צעד זה של שב"ס כ"תקלה חמורה" וסברה כי הצעד הנכון הוא להחזיר את המשיב לכלא "רימונים" ולבצע שם את הליך שקילת הארכת הפרדתו כפי שהורה כב' השופט חשין. ההצעה לא נתקבלה על ידי שב"ס והמשיב נשאר בכלא "שקמה".

מאחר והדיון בועדת ההפרדות במחוז דרום התקיים 12 ימים לאחר קבלתו של המשיב לכלא "שקמה", סברה הועדה כי לא ניתן לקבל החלטה על פי התרשמות של מספר ימים, לפיכך נעשתה פנייה לכלא "רימונים" שימציא חוות דעת בעניינו של המשיב.

על פי חוות הדעת שהתקבלה מכלא "רימונים", המשיב התקבל לכלא "רימונים" ב- 25.12.11 ושהה בהפרדת יחיד. "במהלך שהותו ברימונים לא התגלו בעיות משמעת מיוחדות פרט לקללות וסכסוך עם אסיר אחר שהיה באותה עת ברימונים בשם עדנאן. ללא דין משמעתי ברימונים. האסיר ביקש לצאת מהפרדה. בתאריך 27.2.12 הועבר לב"ס שקמה..."

בסופו של יום המליצה ועדת ההפרדות על הארכת הפרדתו של המשיב ב – 6 חודשים נוספים.

7.דיון

אומר בראשית הדברים כי אף לא אחד מבאי כוח הצדדים התייחס בטיעונים להעברת המשיב לכלא "שקמה" בניגוד להחלטת כב' השופט חשין. הדבר התבהר לי רק לאחר שעיינתי בחומר שהוגש לעיוני שכלל גם את דו"ח ועדת ההפרדות.

ועדת ההפרדות הגדירה את התנהלות שב"ס בנושא זה כ"תקלה חמורה".