מדינת ישראל נ' מונוביץ

בפני

כב' סגן הנשיאה ישראל ויטלסון

הכרעת דין

אני מזכה הנאשם מחמת הספק.

נגד בנאשם הוגש כתב אישום לפיו, בתאריך 24.9.10 בשעה 09:50 בעת שנהג ברכב רח' ויצמן – ארלוזרוב ת"א, הנאשם לא ציית להוראות שוטר במדים אשר הורה לו להמשיך בנסיעתו וזאת בניגוד לתקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר בהאשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העיד השוטר אלכס גונצרוב. לפי דבריו, בעת האירוע התקיים באיזור מירוץ אופניים, והוא היה חלק מהכוח המשטרתי שתיגבר את האיזור. השוטר העיד כי אינו זוכר דבר מעבר לכך.

בלשונו:

"ש. אני הראיתי לפקחים שיש לי תו נכה, הם קראו לך כדי שתיתן לי להיכנס ואתה נתת לי להיכנס?

ת. לא זוכר.

לשאלת בימ"ש:

ש. האם זה יכול להיות?

ת. הכל יכול להיות.

המשך ח.נ.:

ש. אני אמרתי לך שאני לא מגיע לכיכר, המשרד שלי 50 מטר מכאן ואני רק רוצה להיכנס למשרד?

ת.   במעורפל זכור לי כזה דבר.

ש.   היו שם שלושה פקחים שעובדים בשכר מהעירייה, הם ניגשו אלי ואמרו לי שאנחנו לא יכולים לעשות שום דבר, נקרא לשוטר, ישבתם שלושה שוטרים, אתה ניגשת אלי הראיתי לך תו נכה, הזזת את החרוט ורכב אחר ניסה לפרוץ ואז השוטרים האחרים קפצו?

ת.   לא זוכר." (ראה עמ' 1-2)

הנאשם העיד להגנתו.

לפי דבריו, האירוע היה ביום שישי באותו יום התקיים מירוץ אופניים בשעה 13:00. הוא הגיע למקום האירוע בשעה 09:50 מרח' ארלוזרוב לרח' ויצמן. במקום היה מחסום עם חרוטים. הוא בקש מאנשי המחסום שיאפשרו לו להיכנס למשרדו מאחר והוא נכה והוא מבקש להכנס לחניית משרדו במרחק של 50 מטר מהמקום. השוטר אלכס נתן לו להיכנס אך ברגע שהוא החל ליסוע ברכב לכיוון רח' ויצמן הגיח רכב אלמוני וניסה אף הוא להיכנס לרחוב החסום. השוטרת ג'ני ושוטר נוסף התערבו ובקשו ממנו לעזוב את המקום.