מדינת ישראל נ' מונדרוס אלכסיי

החלטה

הבקשה נדחית.

המקור הנורמטיבי לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם הינו בסעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), הקובע כי בית המשפט רשאי לבטלו "אם נוכח שהייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין".

ע"פ רע"פ 01 /9142 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל, פד' נז' (6) 793, עמוד 803.

"אמות המידה המנחות את בית-המשפט בבואו להחליט בבקשה לביטול פסק-דין קבועות בסעיף 130(ח) לחסד"פ. הסעיף קובע שני טעמים המצדיקים ביטול פסק-דין: קיום סיבה מוצדקת לאי-התייצבותו של המבקש במשפטו או גרימת עיוות דין למבקש כתוצאה מאי-ביטול פסק-הדין. התנאים אינם מצטברים. יוצא שאם עלול להיגרם למבקש עיוות דין עקב נעילת שעריו של בית-המשפט בפניו, בית-המשפט ייעתר לבקשתו לביטול פסק-דין גם אם אי-התייצבותו נבעה מרשלנות גרדא. אולם אם לא קיים חשש כאמור, נדרשת סיבה מוצדקת להיעדרות, ואם אין בידי המבקש סיבה כאמור ידחה בית-המשפט את בקשתו"

האם קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבות:

הזמנה לדין נשלחה למבקש, אולם המבקש טוען כי היה חולה במועד הדיון ולכן לא התייצב,

ואומנם צרף לבקשתו אישור רפואי, אך האישור הרפואי הינו מיום 03.02.14, ובו אישור מחלה רטרואקטיבי למועדים 04-02.02.14.

לעניין זה, יש לציין גם את החלטת כבוד השופט אבן-ארי בע"פ 70618/00 סלמן נ' מ"י, בו נדחתה בקשה לביטול שפיטה בהעדר שהנאשם הציג אישור מחלה רטרואקטיבי.

למבקש, שלא התייצב לדיון, ולא הציג טעם מספיק להיעדר התייצבותו ולכך שלא טרח לבקש מראש רשות להיעדר, אין להלין אלא על עצמו וראה רע"א 418/85 (בעניינו של רוקינשטיין).

אשר על כן בית המשפט מוצא כי אין סיבה מוצדקת לאי התייצבות.

האם קיים עיוות דין:

בקשת המבקש אינה מגלה ולו נימוק אחד לעניין עיוות דין. אין כל טענת הגנה, בית המשפט גזר על המבקש את ברירית המשפט בגין עבירה זו, ולמעשה ביחס לוותק נהיגתו הקצר עונשו אף מקל.

לאור האמור אין כל עיוות דין.

סיכום:

לכל אדם הזכות ליומו בבית המשפט, ואולם אין לאפשר ניצול זכות זו שלא לטובה. המבקש לא הראה כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או לאי הגשת בקשת דחיה. באי ביטול פסק הדין לא יגרם עיוות דין – סוף דבר הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ה' אדר תשע"ד, 05 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: